ביום חמישי נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו בקשתן של בנות זוג, אשר מנהלות מערכת יחסים זוגית כבר כ-14 שנה, לקבל צו הורות פסיקתי החל מיום לידתם של שלושת ילדיהן, שניים מהם שייכים ביולוגית לאם אחת ואחד שייך ביולוגית לאם השנייה.
הילדים הגיעו לעולם באמצעות תרומת זרע. תחילה נולדו תאומים בשנת 2014, ובשנת 2018 הצטרף אל המשפחה הבן השלישי. הבקשה לא נדונה סביב צו ההורות עצמו, אלא סביב מועד תחולתו - האם יש לאשרו החל ממועד הלידה או לקבוע מועד אחר.
עמדתה של המדינה כפי שהובאה על ידי היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי לא ניתן לאשר צו הורות שיחול רטרואקטיבית במועד הולדתם של התאומים בשנת 2014, משום שחל עיכוב רב מדיי בהגשת הבקשה. ואולם, השופטת הבהירה כי בראש ובראשונה יש לבחון את טובת הילדים, וציינה פסקי דין אחרים שאפשרו צו הורות מים הלידה, וזאת בהתאם לכל מקרה ומקרה. במקרה זה, השתכנעה השופטת כי צו ההורות יחול רטרואקטיבית מיום הלידה, וכך נקבע.
בנות הזוג מנהלות משק בית משותף במשך 10 שנים, ואחת מהן שינתה את שם משפחתה לשם המשפחה של זוגתה
בנות הזוג, שתיהן אזרחיות ישראליות, מנהלות קשר זוגי יציב וממושך. אמנם מדובר בבנות זוג מאותו המין אשר אינן יכולות להינשא בישראל, אולם כדי לחזק את הקשר ולהוכיח את רצינותן, שינתה אחת מהן את שם משפחתה לשם המשפחה של השנייה, כך שלשתיהן אותו שם משפחה.
כשהחליטו להרחיב את התא המשפחתי, החלו בהליך תרומת זרע, אשר הסתיים בלידת תאומים בשנת 2014. כעבור ארבע שנים עברה בת הזוג השנייה הליך של תרומת זרע מאותו תורם, וילדה את הילד השלישי.
האם יש משמעות לגבי מועד הגשת הבקשה לצו הורות לאחר לידת הילדים?
השתיים מגדלות את הילדים יחדיו באופן משותף לחלוטין, ועל כן עתרו לקבלת צו ההורות עבור שלושת הילדים, כך שכל אחת מהן תוכר כאם החוקית השנייה של הילדים המשויכים ביולוגית לאישה השנייה.
המדינה ציינה כי אין כל מניעה לתת צו הורות פסיקתי החל מיום הולדתו של הילד השלישי, אשר נולד לפני שנה, אולם מאחר שהתאומים נולדו כבר לפני חמש שנים, בנות הזוג התעכבו מדיי בהגשת הבקשה ולא ניתן לאשר את צו ההורות רטרואקטיבית עבורם.
מהם הקריטריונים להכרה בהורות על ידי המדינה?
הפסיקה דנה לא פעם בתנאים שאותם צריך להוכיח כדי לזכות בהכרה כהורה, כאשר מדובר במקרים של הורות משפטית ולא בהורות ביולוגית. זאת מכיוון שאין חקיקה מוסדרת בעניין זה. לדוגמה, בשנת 2017 נקבע בפסק דין כי צו ההורות יחול מהמועד שבו הוא ניתן, אך לצד זאת על בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולקבוע תחולה רטרואקטיבית לצו ההורות, במקרים המתאימים.
למשל, כאשר מדובר בקשר זוגי אשר קדם להולדתו של הילד, במקרים שבהם בני הזוג מסכימים באופן ברור להיות הורים משותפים. השיקול העיקרי, הדגישה השופטת, הוא בחינת טובתו של הילד אשר לגביו מבוקש צו ההורות.
בשנת 2018 נקבעו בפסק דין אחר דברים דומים, תוך שהובהר כי תחולת צו ההורות באופן רטרואקטיבי לא תחול באופן מצומצם רק על מקרים המנויים ברשימה סגורה, אלא יש להפעיל שיקול דעת בהתאם לכל מקרה ומקרה. עוד נקבע כי כאשר ההורות חלה הלכה למעשה מיום היוולדו של הילד, יש להקביל בין ההורות המשפטית וההורות הביולוגית. כלומר, להחיל את ההורות מיום הלידה.
האם יש הצדקה במקרה זה להחיל את צו ההורות רטרואקטיבית ממועד הלידה?
במקרה זה ציינה השופטת כי מדובר בקשר זוגי ממושך, אשר במסגרתו מגדלות בנות הזוג את שלושת הילדים כחלק מתא משפחתי אחד משותף. השופטת הזכירה מקרה אחר שבו בית המשפט אישר את בקשתן של בנות זוג להכיר בהורות החל ממועד לידתה של בתן, כאשר באותו מקרה ניהלו בנות הזוג קשר זוגי במשך שנתיים וחצי.
אין כל ספק כי במקרה זה בנות הזוג דואגות שתיהן לגידול הילדים החל מיום היוולדם, קבעה השופטת, ולכן העובדה שהתעכבו בהגשת הבקשה לצו הורות אינה יכולה להספיק לדחיית הבקשה. החלת הצו רטרואקטיבית יענה על טובת הילדים ויקנה להם את היציבות והביטחון הנדרשים להם.
יש לך שאלה?
אי לכך נקבע כי ההורות תחול ממועד הלידה, הן של התאומים והן של הבן השלישי, מבלי שנמצאה סיבה להפלות בין הילד שנולד לפני שנה לתאומים שנולדו לפני חמש שנים.
תמ"ש 71591-02-19
.jpg)
.jpg)
.jpg)
