מי פגע ברוכב אופניים בשנת 2012 בקריית אתא, בשעות הבוקר המוקדמות, ומי אחראי לשלם לו פיצויים? רוכב האופניים, אשר נסע עם קבוצת רוכבים ונפגע במרפקו מרכב חולף, הגיש תביעה לפיצויים כנגד אישה, אשר טען כי היא הנהגת ובעלת הרכב אשר פרטיו נרשמו על ידי עדי ראייה. מאחר שלרכב המדובר לא היה ביטוח בתוקף, הגיש את התביעה גם כנגד קרנית - הגוף האחראי לתשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים במקרה שלא ניתן לקבל את הפיצויים מהנהג הפוגע.
התביעה נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בעפולה, כאשר הן התובע והן קרנית גרסו כי הרכב הפוגע אכן היה זה של האישה הנתבעת. ואולם, השופט העלה ספקות באשר לכך, וקבע כי לא הוצגו ראיות מספיקות להוכחת מעורבותה בתאונה.
לאור מסקנה זו, קרנית חויבה לשלם לרוכב האופניים את הפיצויים המגיעים לו. פיצויים אלו נקבעו לפי גילו והנכות הרפואית שנותרה לו במרפקו כתוצאה מהפגיעה, בשיעור של 10%, עבור אובדן שכר, כאב וסבל, עזרה מצד שלישי והוצאות רפואיות שונות. סל הכול נקבע סכום הפיצויים על 209 אלף שקלים. כמו כן חויבה קרנית לשלם את שכר טרחת עורכי דינו של התובע, בסכום של כ-27 אלף שקלים.
כיצד קיבל רוכב האופניים את פרטי הרכב שפגע בו במהלך הרכיבה?
ביום שבו אירעה התאונה, רכב התובע בקבוצת רכיבה עם רוכבים אחרים. הם הגיעו לצומת כשהאור התחלף לירוק, ובמרכז הצומת פגע בו רכב והפיל אותו מאופניו. הנהגת המשיכה בנסיעתה אף אל פי שפגעה בו.
במקום נכחה שוטרת שראתה את התאונה ועזרה לו, ואף העבירה לו פתק עם מספר הרכב אשר קיבלה מהנהג שנסע אחרי אותו רכב. יומיים לאחר התאונה התייצב רוכב האופניים במשטרה ומסר את פרטי הרכב הפוגע, וכך התגלה כי מדובר ברכב השייך לאישה הנתבעת בהליך זה.
האם בעלת הרכב אכן הייתה מעורבת בתאונת הדרכים?
למעשה, הצדדים לא היו חלוקים על נסיבות התאונה, או על כך שמדובר בתאונת דרכים המזכה בפיצויים. עיקר המחלוקת הייתה קשורה למעורבותה של הנהגת באותה תאונה. הן התובע, הן רוכב אופניים נוסף והן השוטרת שהייתה במקום מסרו כי הרכב הפוגע היה לבן, מסוג טויוטה קורולה, וכי אישה נהגה בו. השופט השתכנע כי עובדות אלו נכונות, אולם עדיין נותר להוכיח אם מדובר ברכבה של הנתבעת.
הפתק שבו נרשמו פרטי הרכב הוצג כראיה בבית המשפט. ואולם, מי שרשם את הפרטים היה נהג שלא אותר על ידי המשטרה, ולא ברור באילו נסיבות רשם את מספר הרישוי. כמו כן, לא היה ברור אם השוטרת רשמה את המספר שנאמר לה בעל פה, או שהיה מדובר באותו נהג אלמוני.
מלבד זאת, שני רוכבי האופניים העידו כי לנהגת הפוגעת לא היה כיסוי ראש, בעוד הנתבעת חובשת כיסוי ראש כל הזמן. כלומר, הנסיבות שבהן קיבל התובע את פרטי הרכב הפוגע לא הוכחו ברמה הנדרשת במשפט האזרחי.
בעלת הרכב העידה כי הייתה בעבודה בזמן התאונה
הנהגת הנתבעת הכחישה את מעורבותה בתאונה. לפי גרסתה, באותו יום ובאותו זמן הייתה במקום עבודתה, כשהרכב חונה בחניה. היא צירפה את כרטיס הנוכחות שלה והגישה תצהירים של מנהלה ושל עובדים אחרים להוכחת טענתה.
ואולם, כרטיס הנוכחות אינו יכול להוכיח שנמצאה במקום העבודה ברצף, ואין כל ודאות שלא יצאה ממנו ואז חזרה אליו מבלי להחתים את הכרטיס. גם עדותם של יתר העובדים לא הייתה יכולה בגרסתה של בעלת הרכב, מאחר שלא ראו את הרכב בחניה.
מעבר לכך, מקום התאונה לא היה רחוק ממקום עבודתה ואף לא מהמקום שבו היא מתגוררת. למרות כל זאת, התובע וקרנית היו צריכים להוכיח כי רכבה הוא זה שהיה מעורב בתאונה, אך לא עשו זאת. הפתק, שהוא הראיה הממשית היחידה אשר קושרת את התאונה והרכב, מהווה משקל ראייתי נמוך, קבע השופט, ולכן בסופו של דבר קבע כי קרנית היא זו שצריכה לשלם פיצויים.
יש לך שאלה?
פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי
באשר לקביעת הפיצויים, רוכב האופניים הוא רופא שיניים בשנות ה-50 לחייו. על בסיס משכורתו כעצמאי וכשכיר, נקבע כי יקבל 50 אלף שקלים עבור שלושה חודשי אי כושר שבהם לא עבד, וכן 129,109 שקלים עבור אובדן כושר השתכרות בעתיד. לפי גילו ושיעור הנכות, נקבע כי יקבל פיצויים בסכום של 14,943 עבור כאב וסבל.
עוד נקבע כי יקבל 9,000 שקלים עבור נסיבות והוצאות רפואיות שונות, וכן סכום של 6,000 שקלים עבור עזרה מצד ג'. סך גובה הפיצויים הגיע לסכום של 209 אלף שקלים, ומלבד זאת קרנית תכסה את הוצאות שכר הטרחה של עורכי דינו, בסכום של כ-27 אלף שקלים.
ת"א 10581-03-13