אזרחות ישראלית לתושב זר: כיצד ניתן להסדיר מעמד בישראל?

מה יכול לעשות תושב זר אשר מעוניין להשתקע בישראל כדרך קבע? מהם התהליכים להסדרת מעמד בישראל? אילו סוגי מעמדות קיימים? מה ניתן לעשות אם משרד הפנים אינו מאשר את הבקשה?

ישנם מקרים שבהם הדרך להסדרת מעמד בארץ או לקבלת אזרחות כרוכה בבירוקרטיה רבה ואף בהליכים משפטיים שונים. להלן מדריך המסביר את כל מה שחשוב לדעת לקראת הסדרת המעמד בישראל.

איך מקבלים אשרת שהייה בישראל?

על פי חוק הכניסה לישראל, משרד הפנים מספק אשרות שהייה בארץ עבור תושבים זרים. ישנם כמה סוגי אשרות, כגון אשרת מעבר למספר ימים בודדים בלבד, או אשרת ביקור הניתנת לתיירים אשר יכולה להימשך על פני פרק זמן של שלושה חודשים.

מלבד זאת, מי שמבקש להתיישב כדרך קבע יכול במקרים מסוימים לקבל אשרת עולה, כל עוד הוא עומד בתנאי חוק השבות, או לקבל אשרות זמניות שונות עד שתינתן האזרחות הקבועה.

מי שנכנס לישראל ללא אשרת שהייה כדין מבצע עבירה פלילית, ועלול להיכנס למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה של שנה בגין עבירה זו.

כיצד מסדירים מעמד לבן זוג זר?

חוק האזרחות קובע כי תושבים זרים שנשואים לאזרחים ישראלים או שמקיימים איתם זוגיות כידועים בציבור, יכולים לקבל מעמד בישראל מכוח הזוגיות, ואף לזכות באזרחות ישראלית בסופו של תהליך. מדובר גם על בני זוג חד מיניים.

כאשר מדובר בבני זוג נשואים, בן הזוג הזר יכול לקבל מעמד על פי נוהל של משרד הפנים, בתהליך שנפרס על פני תקופה של כארבע שנים. במסגרת התהליך יידרשו בני הזוג להוכיח כי מדובר בקשר כנה ואמיתי, כאשר בכל שלב יקבל בן הזוג אשרת שהייה זמנית לתקופה מסוימת עד לקבלת אשרה קבועה בתום התהליך.

ואולם כאמור, בני הזוג לא חייבים להיות נשואים זה לזה לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר. למשרד הפנים נוהל מיוחד המטפל בהסדרת מעמד לבני זוג ידועים בציבור, כולל זוגות חד מיניים. מדובר בתהליך דומה לזה של זוגות נשואים, אולם שנמשך זמן רב יותר - בדרך כלל מדובר בתקופה של שבע שנים.

איך עובד זר יכול להסדיר את מעמדו בישראל?

בכל הנוגע לעובדים זרים, חל חוק עובדים זרים, אשר קובע בין היתר גם מה הדין בכל הנוגע לאשרות שהייה והיתרי העסקה. זאת כדי ליצור איזון בין מספר העובדים הזרים הנדרשים בענפים ספציפיים כגון סיעוד ובנייה לבין מדיניות הממשלה לצמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל.

הסדרת מעמדו של העובד הזר נובעת מהיתר העסקתו, ואשרת השהייה והעבודה שלו תלויה בהתחייבות לעבוד אך ורק בענף מסוים ואצל מעסיק מסוים, כאשר על המעסיק חלות חובות שונות כגון הסדרת מגורים הולמים, חוזה העסקה הולם, ביטוח רפואי ועוד.

מי יכול לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים?

קבלת מעמד מטעמים הומניטריים מתאפשרת במקרים של מחלות, פטירה במשפחה וכדומה, כאשר מבקש המעמד אינו זכאי להתיישב בישראל מאחר שאינו עומד בתנאי החוקים השונים. לצורך אישור המעמד, הוקמה ועדה בין משרדית מיוחדת אשר בוחנת בקשות המוגשות מטעמים הומניטריים כאלה ואחרים.

הוועדה מורכבת מנציגי משרדי ממשלה שונים, ושוקלת האם אכן מתקיימות נסיבות הומניטריות אשר יכולות לאפשר מעמד בישראל. אם הוועדה דוחה את הבקשה, ניתן לערער על החלטתה בפני ועדה נוספת, ואף לערער על החלטת ועדה זו בבית משפט מנהלי.

ניתן אף להסדיר מעמד להורה קשיש שאינו יהודי של אזרח ישראלי בהתאם לנוהל מיוחד, אשר מאפשר מעמד בישראל להורה קשיש ובודד, כלומר שאין לו עוד קרובי משפחה. בהתאם לנוהל, ניתן להסדיר מעמד באמצעות נוהל זה לאב מעל גיל 64 או לאם מעל גיל 62.

חשוב להדגיש כי לא מדובר על הסדרת מעמד של פליטים בישראל. ישנו נוהל שונה לקבלת מעמד של פליט כמבקש מקלט מדיני, אשר מיועד לתושבים זרים אשר נשקפת סכנה לחייהם במדינתם.

כיצד מקבלים מעמד בישראל לפי חוק האזרחות ובהתאם לחוק השבות?

חוק האזרחות קובע כי מי ששוהה בישראל יכול לקבל מעמד בארץ. עם זאת, יש לכך תנאים רבים, כגון שהייה בישראל במשך לפחות שלוש שנים, ידיעת השפה העברית - אם כי לא חובה לדעת את השפה ברמה גבוהה מאוד, ויתור על האזרחות הקודמת והצהרת נאמנות לישראל.

עם זאת, מי ששירת בצבא במשך תקופה העולה על שנה וחצי יכול לקבל פטור מתנאי החוק. קטינים שהוריהם קיבלו אזרחות בהתאם לחוק, יוכלו גם הם לקבל אזרחות ישראלית.

יש לך שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

תושב זר יהודי יכול להסדיר את מעמדו בישראל בהתאם לחוק השבות, אשר קובע כי כל יהודי יכול לעלות למדינת ישראל ולקבל בה אזרחות, לרבות בני משפחתו. עם זאת, שר הפנים יכול לדחות בקשה לעלייה של תושב זר יהודי במקרים מסוימים.

בשל המורכבות הרבה שבהסדרת מעמד בישראל, חשוב לקבל ייעוץ מתאים מעורך דין העוסק בתחום ומכיר את נוהלי משרד הפנים והאפשרויות השונות להתמודדות עם התהליכים הבירוקרטיים השונים.