מי אחראי לפציעתו של אדם מבוגר אשר נפל בעת יציאתו מהסופר שבו ערך קניות, כתוצאה מכך שדלת הכניסה המופעלת באופן אוטומטי נסגרה עליו? הלקוח שהיה כבן 87 במועד נפילתו הגיש תביעה הן כנגד החנות וחברת הביטוח שלה והן כנגד החברה אשר הייתה אחראית לתחזוקת הדלת האוטומטית, ותבע פיצויים בעקבות שבירת כף ידו. התביעה נדונה בבית משפט השלום בחיפה, אם כי התאונה עצמה אירעה בכפר סבא.
הנתבעים הטילו זה על זה את האחריות לאי תקינותה של הדלת אשר גרמה לנפילתו של הקשיש. בעוד הסופר טען כי החברה תיקנה את הדלת יום לפני התאונה, טענה החברה כי הדלת תוקנה רק לאחר מכן, ולכן מדובר ברשלנות של הסופר. ואולם, מכלול הראיות הצביעו על כך שגרסתו של הסופר היא הגרסה הנכונה.
בסופו של דבר חויבה חברת השערים החשמליים בתשלום מלוא הפיצויים שנקבעו לטובתו של הלקוח, בסכום של 22 אלף שקלים. עוד חויבה החברה בתשלום הוצאות ושכר טרחה בסכום נוסף של 5,500 שקלים.
סגירת הדלת על הלקוח תועדה במצלמות האבטחה והוכיחה את נסיבות התאונה
הנתבעים לא כפרו באופן התאונה ואף לא ניסו להטיל אשם תורם על התובע עצמו. מצלמות האבטחה שהותקנו בסופר ותיעדו את האירוע כולו, הראו בבירור כי בשעה שניסה לצאת מהחנות, הדלת נסגרה עליו וגרמה לנפילתו.
בעקבות התאונה פנה הקשיש למיון אורתופדי בהמלצת רופא המשפחה, ושם אובחן שבר מינימלי בפרק כף ידו. ידו גובסה ולאחר חודש הוסר הגבס והוא הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.
במסגרת עדותו הדגיש כי פעל במרב הזהירות ואף הושיט תחילה את סל הקניות אל הדלת, אולם למרות זאת היא נטרקה עליו וגרמה לו ליפול. הוא תיאר כיצד לפני נפילתו היה עצמאי ופעיל, אך לאחר התאונה נזקק לעזרה מרעייתו בפעולות יומיומיות רבות.
על מי מוטלת האחריות לתאונה?
לעומת טענותיו של התובע כי יש לחייב את שלושת הנתבעים ביחד ולחוד, טענה החנות כי הדלת תוקנה על ידי החברה יום לפני התאונה, והציגה הודעות וואטסאפ המוכיחות את מועד התיקון וכן חשבונית המעידה על כך.
בעל החברה אשר העיד בבית המשפט טען אחרת. לפי גרסתו, החנות לא הציגה כל עדות שיכולה לתמוך בטענותיה. הוא הצביע על כך שהחנות הייתה יכולה להציג סרטוני אבטחה ממועד התיקון כפי שהציגה את התאונה, אולם חרף זאת טענה כי הסרטון לא בידיה. עוד טען כי בהודעת הוואטסאפ מדובר בטעות כתיב שבה שגה לכתוב "הותקן" במקום "יותקן", ואת החשבונית סיפק לפני שהתיקון בוצע בפועל.
האם התקלה בדלת נגרמה בעקבות רשלנותה של החנות?
במחלוקת שהתקיימה בין הנתבעים לגבי מידת אחריותם לתאונה, השתכנע השופט כי גרסת החנות וחברת הביטוח שלה מתיישבות עם המסמכים והראיות, ואילו עמדת החברה לא נתמכה בראיות אשר יכולות לסתור את אותן ראיות.
טענת החברה כי מועד התאונה לא הוכח, מאחר שבחלק מהמסכים הרפואיים שהציג התובע הוצג תאריך מאוחר יותר, נדחתה על ידי השופט. זאת מכיוון שסרטון האבטחה, הדיווח שקיבלה חברת הביטוח על התאונה והמסמך שבו נרשם האירוע הציגו כולם את אותו תאריך. עדותה של עובדת החנות אשר ערכה את הדוחות נמצאה אמינה והתקבלה על ידי השופט. מלבד זאת, גם התיעוד הרפואי הראשוני מציג את אותו תאריך.
אמנם, החברה טענה כי יש לזקוף לחובתה של החנות את העובדה שלא הציגה סרטוני אבטחה מהמועד שבו הדלת תוקנה. ואולם, השופט קיבל את טענת החנות כי כל הסרטונים נמחקים לאחר חודש, למעט אירועים חריגים כמו גניבות או תאונות, ולכן אין עוד בידה את תיעוד תיקון הדלת.
יש לך שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
הודעות הוואטסאפ והחשבונית שהוצאה עבור תיקון הדלת חיזקו את טענת הסופר. בהודעות נרשם יום לפני התאונה על ידי מנהל החברה כי תיקן את התקלה וכי ישלח חשבונית בדואר. אמנם המנהל טען כי מדובר בטעות הקלדה, אולם השופט דחה את טענתו וקבע כי מדובר בגרסה מופרכת, משום שאינה מתיישבת עם ההיגיון ואף לא עם החשבונית שהוציא.
לאור כל זאת קבע השופט כי מי שאחראית לקרות התאונה היא החברה שהייתה אחראית לתיקון ותחזוקת הדלת האוטומטית, וחייב אותה בפיצויים עבור עזרת הזולת ונזק לא ממוני בסכום כולל של 22 אלף שקלים. מלבד זאת תשלם החברה גם את הוצאות המשפט של התובע ושכר הטרחה של עורכי דינו בסכום של 5,500 שקלים.
ת"א 18849-06-17