לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בטבריה כי סטודנט למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אשר נפצע קלות במהלך לימודיו כתוצאה מכך שניסה להתיישב על כיסא אך זה קרס תחתיו, זכאי לקבל פיצויים מהמכללה. הפיצויים יכללו תשלום עבור משקפיים חדשים שנאלץ לרכוש לאחר שמשקפיו נשברו במהלך הנפילה, וכן עבור כאב וסבל ואף עוגמת נפש.


הסטודנט אמנם נפצע באורח לא קשה, אולם השופטת התרשמה כי האירוע כולו, והעובדה שנפל ליד חבריו לספסל הלימודים והיה צורך לפנותו מהמקום באמבולנס, הותירו בו זיכרונות קשים. מכיוון שמדובר בקריסה של שורת כיסאות המחוברים זה לזה, קבעה השופטת כי המכללה הפרה את חובתה לשמור על בטיחות הסטודנטים, והייתה יכולה למנוע את התאונה אם רק הייתה מוודאת את יציבותם של הכיסאות.


על כן החליטה השופטת לקבל את תביעתו של הסטודנט, וחייבה את המכללה ואת חברת הביטוח שבה הייתה מכוסה לשלם לו פיצויים בסכום של 16 אלף שקלים. כמו כן הן ישלמו לו את הוצאות אגרת המשפט ושכר טרחת עורכי דינו בסכום של כ-4,500 שקלים.


הסטודנט התיישב על כיסא המחובר לכיסאות אחרים בשורה, והשורה כולה התמוטטה


התאונה אירעה בשנת 2017, כאשר לפי תיאורו של הסטודנט, אדם בתחילת שנות ה-50 לחייו, הוא הגיע לקורס בהתאם למערכת השעות שנקבעה לו, כפי שעשה בכל יום לימודים. כשנכנס לכיתת התרגול, בחר ספסל והתיישב עליו. כתוצאה מכך נפלה כל שורת הכיסאות.


לטענתו, בעקבות הנפילה שבר את משקפי הראייה שהרכיב, ונפצע בראש, בגב ובצוואר. עוד טען כי נגרמה לו פגיעה נפשית שבגינה לא הצליח לשוב לספסל הלימודים, ואינה מאפשרת לו עד היום לתפקד כפי שתפקד לפני כן. הוא דרש פיצויים עבור נזקיו השונים, לרבות נזק לא ממוני, הפסדי שכר, עזרת צד שלישי והוצאות. המכללה חלקה הן על עניין אחריותה לתאונה, והן על גובה הנזק שנגרם לו.


נסיבות התאונה אושרו גם על ידי עובדי המכללה


כבר בתחילת הדיון ציינה השופטת כי מצאה את עדותו של הסטודנט אמינה ולא נמצאו בה סתירות. גרסתו חוזקה אף בדוחות הרפואיים מהמרכז הרפואי אשר אליו פונה. גם עובדי המכללה אשר זומנו לתת עדות אישרו את נסיבות התאונה.


עובד התחזוקה של המכללה סיפר כי הגיע למקום הנפילה ומצא את הסטודנט שרוע על הרצפה. הוא הניח קרח על עורפו. לטענתו, מעולם לא נתקל בתאונה שכזו ומדובר במקרה נדיר. גם הרכזת האקדמית אישרה בעדותה את התאונה, והשופטת קבעה כי הראיות והעדויות מוכיחות כי האירוע אכן קרה.


האם המכללה הייתה יכולה למנוע את התאונה באמצעות קיבוע הכיסאות?


חיי היומיום מלאים סכנות, אך ישנם סיכונים שניתן לצפות מראש ולמנוע, ואילו סיכונים אחרים אינם צפויים ואינם יוצרים אחריות. במקרה הנדון, סברה השופטת כי ניתן היה לצפות את הנזק אשר עלול להיגרם מקריסה של שורת הכיסאות באולם, ויתרה מכך - אפשר היה למנוע את התאונה שאירעה וזאת באמצעים קלים ופשוטים.


השופטת ציינה כי המכללה אשר אחראית לשמור על בטיחותם של הבאים בשעריה, מחויבת לבדוק את הכיסאות ולוודא שהם בטוחים לשימוש, ואינם בסכנת קריסה במקרה שיושבים עליהם. יש לכך חשיבות מיוחדת מאחר שמדובר במקום שבו נערכים קורסים מדי יום, כאשר הישיבה על אותם כיסאות מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי הסטודנטים. על כן, המשיכה השופטת, המכללה הייתה צריכה לפעול לצורך הבטחת בטיחות הכיסאות.


מאחר שלא היה ידוע למכללה על הליקוי בשורת הכיסאות, אף על פי שעובדי התחזוקה מבצעים בדיקה של הכיסאות מדי שבוע - היא אחראית לנפילתו ולפציעתו של הסטודנט. כלומר, קבעה השופטת, היא הפרה את חובת הזהירות וגרמה ברשלנותה לנזקיו של התובע.


האם הסטודנט הפסיק את לימודיו בעקבות הנפילה?


אמנם התובע נאלץ להיעדר מהעבודה, אולם הוא לא הציג כל הוכחה לכך שהיעדרות זו פגעה בהכנסתו. באשר לטענתו כי הנזק הנפשי שנגרם לו בעקבות הנפילה מנע ממנו לחזור לספסל הלימודים, השופטת קבעה כי לא הוכיח מה הייתה הסיבה לכך שלא שב ללמוד, ואף יתרה מכך, כי התברר שלכל הפחות ניגש להיבחן במכללה גם לאחר התאונה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


למרות זאת, השופטת קיבלה את עדותו בנוגע למשקפיים שנשברו, וכחלק מסכום הפיצויים חייבה את הנתבעות לשלם לו גם הוצאות עבור משקפיים חדשים. בסופו של דבר התביעה התקבלה וסכום הפיצויים הועמד על סך של 16 אלף שקלים. מלבד זאת חויבו הנתבעות בהוצאות המשפט בסכום של 4,500 שקלים.


ת"א 65130-06-18