גבר בשנות ה-60 לחייו אשר נפצע כנוסע באוטובוס, הגיש תביעה לפיצויים בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי חובתה של חברת הביטוח אשר כיסתה את האוטובוס במועד התאונה לשלם לו פיצויים, אלא בנוגע לקשר הסיבתי שבין תאונת הדרכים לבין מצבו הבריאותי של התובע אחריה, וכן בקשר לחומרת הנזקים שנגרמו לו.


בבית החולים לאחר הפגיעה התגלה כי הוא סובל מחולשה ברגלו השמאלית ובשתי כפות ידיו, והוא הועבר למחלקת השיקום. כעבור חמישה חודשים שוחרר מהשיקום כאשר הוא מצליח לצעוד באמצעות הליכון מרחקים קצרים, ומעבר לכך מתנייד באמצעות כיסא גלגלים.


התובע נפל בביתו מספר פעמים אחרי התאונה ומצבו החמיר


חברת הביטוח טענה כי התובע סובל ממחלה ניוונית בעמוד השדרה שהחלה עוד לפני התאונה, והיא הגורם למצבו היום - ולא תאונת הדרכים. מנגד טען הנוסע כי יש לאמץ את חוות הדעת הרפואית בתחום הנוירולוגי, שלפיה התאונה גרמה למצבו הרפואי.


השופטת הביאה בחשבון כי לפני התאונה, הוא לא נאלץ להשתמש באביזרי עזר לצורך נסיעתו באוטובוס, וזאת למרות מחלתו. היא קבעה כי 90% משיעור נכותו אשר עומד על 100%, נגרמו בעקבות התאונה. לאור זאת נקבע כי סכום הפיצויים עומד על סך של כשלושה מיליון ו-300 אלף שקלים. לאחר ניכוי תשלומים שקיבל מהביטוח הלאומי, סכום הפיצויים הסופי נקבע על סך של מיליון ו-715 אלף שקלים. לסך זה יצרפו הנתבעים סכום של 260 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורכי דין.


מהם הנזקים שנותרו לתובע בתחום הנוירולוגי?


תחילה מונו שני רופאים על ידי בית המשפט, אחד בתחום האורתופדי והשני בתחום הנוירולוגי. מבחינה אורתופדית, קבע המומחה בחוות דעתו, לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה, מאחר שהוא סבל מבעיות אורתופדיות שונות עוד לפני כן ולא חלה החמרה במצבו לאחר מכן.


בחוות הדעת בתחום הנוירולוגי, התייחס הרופא לעברו הרפואי של הגבר, אשר עבר ניתוח בעקבות מחלה ניוונית בעמוד השדרה. חרף מצבו הרפואי הזה, קבע המומחה כי תאונת הדרכים היא זו שגרמה לו לנזק בחוט השדרה, אשר בגינו הוא לא מסוגל לקום בעצמו מכיסא הגלגלים. קושי זה אף הוביל למספר נפילות בביתו לאחר מכן אשר החמירו את מצבו אף יותר. הוא העמיד את שיעור הנכות הנוירולוגית על 100%.


השופטת קיבלה את הסבריו של המומחה הרפואי, וכן הביאה בחשבון כי לפני התאונה היה התובע עצמאי, ולא היה צריך להשתמש בהליכון או בכיסא גלגלים. כלומר, הוא תפקד באופן סביר עד שנפגע בתאונה למרות מחלתו. על כן החליטה לייחס 10% בלבד מנכותו הרפואית למחלתו, ו-90% לפציעתו בתאונת הדרכים.


כיצד נפגע תפקודו היומיומי של התובע בעקבות התאונה?


לאחר תאונת הדרכים, התובע לא שב עוד לעבודתו כאזרח עובד צה"ל. הוא כאמור נעזר בהליכון ובכיסא גלגלים, ונדרש לסיוע צמוד מצד ג'. בית המשפט מינה מומחה בתחום השיקום, אשר ייחס לו נכות תפקודית בשיעור של 100%.


בין היתר חישוב הפיצויים נערך על בסיס הערכת תוחלת החיים שקבע לו המומחה בתחום השיקום, אשר נקבעה לשנת 2026. בעוד חברת הביטוח טענה כי יש לחלק את הפיצויים לתשלומים חודשיים, התובע סירב לכך. בנסיבות המקרה קבעה השופטת כי אין מקום לחלק את הפיצויים לתשלומים בניגוד לרצונו של הנפגע.


האם יש להתאים את ביתו של הנפגע כך שיתאים לצרכיו, או לשכן אותו במוסד סיעודי?


מאחר שבדירתו של התובע יש מדרגות ומעברים צרים, היא אינה מותאמת לכיסא גלגלים, ולכן עבר התובע להתגורר במוסד סיעודי. במסגרת ההליך ביקש שהפיצויים יגלמו גם אפשרות שיחזור דירתו או לדירה אחרת המותאמת לצרכיו, או לחלופין שיעבירו אותו למוסד שעלותו גבוהה יותר אך הוא מתאים לו יותר.


המומחה הרפואי בתחום השיקום תמך בדרישתו של התובע, ואף התעקש על כך שתוחלת חייו תהיה ארוכה יותר במסגרת ביתית המותאמת לצרכיו. באופן עקרוני, קבעה השופטת, יש לכבד את רצונו של התובע להתגורר בביתו עם בני משפחתו, ולכן היא קיבלה את טענתו בעניין זה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר נזקיו של התובע הועמדו על סכום של כשלושה מיליון ו-300 אלף שקלים עבור הפסדי שכר, עזרה סיעודית, ניידות, התאמת דיור, אביזרי עזר, הוצאות רפואיות, וכן כאב וסבל. בניכוי הכספים שקיבל ואף צפוי לקבל בעתיד, נקבע סכום הפיצויים על מיליון ו-715 אלף שקלים. שכר טרחת עורכי דינו נקבע בהתאם לסכום הפיצויים על סך של 260 אלף שקלים.

 

ת"א 44217-06-12