האם לפני 19 שנה, בשנת 2000, נפלה אישה קורבן למעשה תרמית והונאה על ידי אדם שהכירה היטב? האם אכן, כפי שטענה כעת בתביעה אשר הגישה אל בית משפט השלום בתל אביב יפו, היא נתנה לאותו מכר צ'ק בסכום לא מבוטל של 25 אלף שקלים כאשר הוא הבטיח להפקיד לחשבונה סכום זהה במזומן, אולם סכום זה מעולם לא קיבלה בחזרה, ואף גילתה שהוא עזב את הארץ?


בתביעתה טענה האישה כי במשך כל השנים שחלפו לא הצליחה לגבות את הסכום שנלקח ממנה, מכיוון שאחרי שעזב את ישראל נעלמו עקבותיו של אותו גבר. השינוי אירע כאשר גילתה לפני כשלוש שנים שהוא נעצר בישראל בחשד לייבוא סמים. או אז הגישה נגדו את התביעה.


האם הצדדים אכן הכירו זה את זה בשנת 2000?


הנתבע, אשר מרצה כיום עונש מאסר בישראל, כפר בכל טענותיה, טען שכלל אינו מכיר אותה, שבאותו מועד כבר לא היה בישראל, ומכל מקום שחלה התיישנות על התביעה. ואולם, השופט קיבל את גרסת התביעה, וקבע כי מאחר שהאישה לא הצליחה לאתר אותו כל אותן שנים, לא חלה התיישנות במקרה זה.


התביעה התקבלה, והנתבע חויב לשלם לאישה סכום של 25 אלף שקלים, כולל ריבית והפרשי הצמדה משנת 2000. כמו כן הוא חויב בפיצויים בסכום של עשרת אלפים שקלים על הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לה, וסך נוסף של עשרת אלפים שקלים עבור הוצאות המשפט.


הליכי הוצאה לפועל עדיין מתנהלים כנגד התובעת עקב אותו צ'ק שנתנה לנתבע


על פי הגרסה שהציגה האישה בבית המשפט, ההיכרות בין השניים התחילה כבר בשנות ה-80. הוא היה בקשרי חברות עם קרובת משפחתה, ואפילו התגורר בדירתה תקופה מסוימת. יום אחד ביקש ממנה שתעזור לו למשוך צ'ק ולמסור לו את סכומו, והתחייב להפקיד את מלוא סך הצ'ק שנתנה לו בחשבונה.


מאחר שהנתבע לא העביר כסף לחשבון הבנק, היא הזדרזה להודיע לבנק שהצ'ק מבוטל, אולם הוא כבר נמסר לידי אדם שלישי, אשר פתח נגדה תיק בהוצאה לפועל. מאז ניסתה לאתר את הנתבע ללא הצלחה, וכעת אחרי שגילתה כי הוא אסיר בישראל, היא דורשת לקבל פיצויים הכוללים את הכסף ששילמה במהלך התקופה בהליכים השונים בהוצאה לפועל, את יתרת החוב בהוצאה לפועל וכן פיצויים עבור עוגמת נפש.


האם חלה התיישנות על עילת התביעה מאחר שחלפו כבר 19 שנים?


מצדו השני של המתרס, כפר הנתבע בכל הטענות שהעלתה האישה. בראש ובראשונה טען כי עילת התביעה התיישנה ולכן יש לדחות אותה. אבל מעבר לכך, הוא לא מכיר אותה או אף אחד מקרובי משפחתה, ומעולם לא ביצע איתה כל עסקה. כמו כן עזב את הארץ כבר בשנות ה-80, כך שסיפורה של התובעת לא אפשרי.


בכל הנוגע לטענת ההתיישנות, השופט אכן הסכים עם הנתבע כי לפי חוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות חלה לאחר שבע שנים. ואולם, בחישוב תקופה זו אין להביא בחשבון תקופות שבהן אחד הצדדים לא נמצא בישראל ומסיבה זו אין אפשרות לקיים מולו את ההליך המשפטי הנדרש.


אין מחלוקת כי המכר לא היה בארץ במשך תקופה ארוכה. מלבד זאת, התובעת אכן לא הצליחה לאתר אותו במשך השנים. רק כאשר שמו התפרסם בעקבות מעצרו בישראל, היא גילתה שהוא שוב בארץ וניתן להגיש נגדו תביעה. מסיבה זו, השופט דחה את טענת ההתיישנות.


האם האישה אכן נפלה קורבן למעשה תרמית?


במהלך המשפט הופרכה טענתו של הנתבע כי כלל אינו מכיר את התובעת. הוא הודה בעצמו במהלך החקירה כי הכירו עוד בשנות ה-80, ואף הודה כי התגורר בדירתה במשך זמן קצר. לאחר שטענה זו הופרכה, קבע השופט כי אין לתת אמון בגרסתו של הנתבע.


מעבר לכך, האישה הציגה את הצ'ק המדובר, אשר שמו של הנתבע אכן מתנוסס עליו. הנתבע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לכך שהצ'ק נמשך לפקודתו. לאור זאת קיבל השופט את גרסתה של האישה וקבע כי המכר הפר את התחייבותו כלפיה ונעלם מבלי להשיב לה את הסכום שנמשך.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


בנסיבות אלה התביעה התקבלה, והמכר חויב לשלם לאישה סכום של 25 אלף שקלים, וכן סך של עשרת אלפים שקלים עבור נזקים לא ממוניים. עוד חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של עשרת אלפים שקלים.


ת"א 19913-01-17