לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו כי מחלה ניוונית שהתפתחה בעצמות כפות ידיו של גבר בשנות ה-60 לחייו, אשר עבד במשך שנים במחלקת התברואה של עיריית בני ברק כמפנה אשפה, נגרמה כתוצאה מאופי עבודתו.
בית הדין נדרש להכריע בעניין לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של הגבר, אשר ביקש לקבל הכרה במחלתו כפגיעה בעבודה. מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין קבע כי העובדה שהכניס והוציא פחי אשפה תוך סיבוב וכיפוף שורשי כפות הידיים במשך שנים, היא זו שגרמה להתפתחות המחלה, והשופט החליט לקבל את חוות דעתו.
על כן, תביעתו של הגבר התקבלה, ונקבע כי הפגיעה בידיו מהווה תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה - פגיעות קטנות חוזרות ונשנות שגורמות לנזק משמעותי. בית הדין חייב את הביטוח הלאומי להכיר בפגיעה ולזמן אותו לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות שלו. כמו כן חויב הביטוח הלאומי לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 5,000 שקלים.
מדוע נדחתה תביעתו של הגבר על ידי המוסד לביטוח לאומי?
התביעה שהגיש הגבר לביטוח הלאומי נדחתה בשנת 2015. במכתב הדחייה הובהר כי על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא פגיעה שאירעה במהלך העבודה או עקב העבודה, ואילו במקרה זה לא הוכח כי במהלך העבודה נגרמו לו אירועים תאונתיים אשר הובילו למחלה בכפות ידיו.
כמו כן נקבע על ידי הביטוח הלאומי שמחלתו התפתחה ללא קשר לתנאי העבודה, ואין קשר סיבתי בינה לבין תנאי עבודתו מבחינה רפואית. על כן לא מדובר בתאונת עבודה. לאור דחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי, החליט הגבר להגיש את תביעתו בבית הדין לעבודה.
מה כללה עבודתו של התובע והאם ניתן לקשר בין תנאי העבודה לבין המחלה שהתפתחה בידיו?
התובע החל להיות מועסק כמפנה פחי אשפה בשנת 1988. עבודתו כללה הכנסת והוצאת פחים במשקל של כ-50 ק"ג, במשך תשע שעות עבודה ביום. לצורך הוצאת הפחים החזיק בהם תוך שכופף את שורשי כפות ידיו. במהלך משמרת היה מושך כ-600 פחי אשפה.
הרופא אשר מונה על ידי בית הדין לעבודה, התבקש לקבוע ממה סובל הגבר, האם קיימת סבירות של יותר מ-50% כי עבודתו קשורה למחלה בידיו, האם המחלה נגרמה באופן של פגיעות זעירות מרובות שנגרמו במשך תקופה ארוכה, והאם ניתן להכיר בפגיעה בידיו כמחלת מקצוע.
האם התנועות החוזרות ונשנות שביצע התובע בשנות עבודתו גרמו לנזקים הקיימים שמהם הוא סובל?
על פי חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי הרופא מטעם בית הדין, מחלה ניוונית במצב מתקדם התפתחה בשתי כפות ידיו של התובע. הוא אף עבר ניתוח בכף היד השמאלית. הרופא מצא כי אמנם, יש קשר בסבירות של יותר מ-50% בין אופי העבודה לבין המחלה. זאת מכיוון שעבודת הכפיים שביצע התובע במשך תקופה ארוכה יכולה לגרום להיווצרות מחלה ניוונית מהסוג שממנה הוא סובל. לקביעתו של הרופא, המחלה נובעת ממיקרוטראומה חוזרת שהובילה לנזק מצטבר במהלך השנים.
עוד קבע הרופא כי לא רק שהעבודה השפיעה על היווצרות המחלה, ככל הנראה מדובר בגורם היחיד להתפתחותה. עם זאת, לא מדובר במחלת מקצוע, וזאת מכיוון שלפי הגדרות תקנות הביטוח הלאומי, מיקרוטראומה אינה נחשבת למחלת מקצוע.
האם שברים בכפות ידיו של התובע שאירעו שנים לפני שהחל לעבוד בפינוי אשפה עלולים היו לגרום להתפרצות המחלה?
הביטוח הלאומי ביקש להבהיר כי עוד לפני שהחל לעבוד בעיריית בני ברק, סבל התובע משברים בכפות ידיו, ואף הוזכר כי כבר בהיותו בצבא נרשם שיש לו ליקוי ביד עקב הגבלת תנועה במפרק כף היד.
על כן התבקש המומחה הרפואי להסביר מדוע לא מדובר בתהליך תחלואתי שנמשך על פני תקופה ממושכת, אשר החלה לפחות 15 שנה לפני שהתחיל בעבודתו בפינוי פחי אשפה, ולכן לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין העבודה למחלה. ואולם, הרופא הבהיר כי השברים בכפות ידיו של התובע לא קשורים למחלה הניוונית בסחוסים שממנה הוא סובל כעת.
יש לך שאלה?
הקביעות הרפואיות שהציג המומחה הרפואי סבירות והגיוניות, קבע השופט, ואין כל סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו. השופט הזכיר כי בית הדין לעבודה מעניק משקל רב לחוות הדעת הרפואיות של מומחים אשר הוא ממנה מטעמו, לאור האובייקטיביות הרבה שהם מייצגים.
בנסיבות אלה נקבע כי דין התביעה להתקבל, ויש לקבוע כי הפגיעה בכפות הידיים נגרמה בעקבות מיקרוטראומה ולכן נחשבת לתאונת עבודה. הביטוח הלאומי חויב להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה, וכן הוטל עליו לשלם את הוצאות ההליך המשפט בסכום של 5,000 שקלים.
ב"ל 32494-02-16