למה המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה שהגיש שחקן כדורגל ששיחק בקבוצת הכדורגל עירוני בית"ר כפר יונה, אשר ביקש להכיר בפציעתו במהלך משחק כדורגל? האם יש להכיר בפציעתו כתוצאה מהתנגשות בשחקן אחר כפגיעה בעבודה, ולאפשר לו לקבל דמי פגיעה?


בתביעה שהגיש שחקן הכדורגל אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, הוא טען כי הביטוח הלאומי שגה בסירובו להכיר בפציעתו. הוא טען כי ספורטאי מוכר כעובד שכיר וכי התקיימו בינו ובין הקבוצה יחסי עבודה. זאת בתגובה לטענת הביטוח הלאומי כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הקבוצה לבין השחקן, וכי לא מדובר בשחקן מקצועי המקבל שכר עבודה, אלא במי שמשחק להנאתו ובתור תחביב בלבד.


ואולם, שופטת בית הדין לעבודה הגיעה למסקנה כי יש לקבל את התביעה. לקביעתה, הסכם ההתקשרות שנחתם בינו ובין הקבוצה מהווה הסכם עבודה, וכי הוא אף קיבל שכר מהקבוצה בהתאם לשעות העבודה שלו, וזו הסיבה לכך שהמשכורת הייתה נמוכה. על כן נקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין קבוצת הכדורגל לשחקן, ומאחר שגרסתו לגבי נסיבות הפציעה התקבלה, מדובר בפגיעה בעבודה לכל דבר ועניין. לאור תוצאות ההליך, חויב הביטוח הלאומי בתשלום הוצאות המשפט בסך של 8,000 שקלים.


השחקן קיבל תלושי שכר ובוטח על ידי הקבוצה על פי הוראות חוק הספורט


לאחר שהשחקן והקבוצה חתמו על הסכם התקשרות, הוא החל לקבל שכר חודשי בסכום של 500 שקלים. הקבוצה דיווחה עליו להתאחדות הכדורגל ורכשה לו פוליסת ביטוח כפי שמחייב החוק.


ואולם, כחודש בלבד לאחר שהחוזה נחתם, נפצע השחקן במהלך משחק כתוצאה מכך ששחקן אחר התנגש בו, ונחבל בברך. הוא הגיש תביעה לביטוח הלאומי, אולם זה כאמור דחה את תביעתו בטענה שלא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הקבוצה לבינו, ולכן לא היה לו כיסוי ביטוחי כעובד שכיר.


האם שחקן כדורגל נחשב לעובד שכיר?


במסגרת התביעה טען השחקן כי לפי חוזר הביטוח הלאומי, כדי לקבוע אם ישנם יחסי עובד ומעסיק יש לתת משקל לקיומו של הסכם העסקה ולתשלום משכורת. לטענתו, הסכם ההתקשרות מהווה חוזה העסקה, ואמנם הוא קיבל שכר עבודה נמוך, אולם זאת מכיוון שנאלץ להסכים לכך מאחר שפרש מקבוצה אחרת באמצע העונה וחיפש קבוצה חדשה.


נוסף על כך, טען השחקן, ניתן לראות כי הקבוצה הפרישה דמי ביטוח לאומי ממשכורתו ונצברו לטובתו ימי מחלה וחופשה, בדיוק כפי שנצברים לעובד שכיר. לאור כל זאת טען כי הוכיח שהתקיימו יחסי עבודה בינו ובין הקבוצה ולכן הוא זכאי לקבל דמי פגיעה.


לעומת זאת, הביטוח הלאומי טען כי השחקן עבד כמשנה למנכ"ל בחברה, ולא היה זקוק כלל לשכר עבודה מהקבוצה לצורך השתתפותו באימונים ובמשחקים. לטענתו, מדובר היה בתחביב בלבד עבור השחקן ולא בעבודה של ממש. כמו כן, הצדדים חתמו על הסכם התקשרות בלבד ולא על הסכם עבודה, והסכום הנמוך שקיבל לא היווה שכר עבודה אלא תמורה עבור החזר הוצאות דלק. עוד טען הביטוח הלאומי כי הקבוצה לא פיקחה על עבודתו של התובע, לא הוצגו דוחות הנוכחות שלו וכי משך ההתקשרות בין הצדדים נמשך שלושה חודשים בלבד.


האם התקיימו יחסי עבודה בין השחקן והקבוצה?


השופטת התרשמה כי ההסכם שעליו חתם השחקן הוא במהותו חוזה עבודה. זאת מכיוון שהחוזה פירט את תנאי ההעסקה, את שכרו החודשי, את ההפרשות הפנסיוניות המגיעות לו ועוד. כמו כן קבעה השופטת כי התשלום שקיבל מהווה שכר עבודה, ולכן התקיימו שני המבחנים להוכחת קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים.


אמנם מדובר במשכורת נמוכה, המשיכה השופטת, אולם גובהה תואם את מספר השעות שבהן הועסק השחקן - בסך הכול 18 שעות חודשיות. הסברו של השחקן כי נאלץ להתפשר בנוגע לגובה שכרו מכיוון שעזב קבוצה אחרת באמצע העונה התקבל על ידי השופטת. זאת גם הסיבה שההסכם נחתם לארבעה חודשים בלבד.


מלבד זאת, כל ההפרשות שנדרש מעסיק להפריש עבור עובדו השכיר הופרשו משכרו של העובד. גם אם הקבוצה אשמה בכך שלא החתימה אותו על דוחות נוכחות, חובה זו חלה על המעסיק ולא על העובד, ולכן אין סיבה שהוא ייפגע מכך.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


עוד קבעה השופטת כי בניגוד לטענתו של הביטוח הלאומי, השחקן היה דווקא נתון לפיקוחה של הקבוצה, והיה נתון לוועדות משמעות או לקנסות אם לא התייצב לאימונים. הקבוצה קבעה את היקף העבודה ומסגרת שעות האימונים, והשחקן חויב להתייצב בשעות שנקבעו לו.


נוכח כל זאת, מסקנתה של השופטת הייתה כי חלו יחסי עובד ומעסיק בין שחקן הכדורגל לקבוצה, ומאחר שנפגע במהלך עבודתו - על הביטוח הלאומי להכיר בפגיעה בעבודה ולשלם לו דמי פגיעה. כמו כן חויב הביטוח הלאומי לשלם לשחקן את הוצאות שכר הטרחה והוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים.

 

ב"ל 58689-05-17