על פי חוק מידע גנטי, ניתן לקבוע אבהות למרות סירובו של גבר לבצע בדיקה גנטית שתוכיח באופן חד משמעי שהוא האב, וזאת מעצם סירובו. כמו כן, במקרה שבו האב אינו מוכן לבצע את הבדיקה, אפשר להוכיח את האבהות באמצעות ראיות שונות, כגון הוכחת הקשר הזוגי שהיה לו עם האם, מעורבותו בחייהם של ילדיו וכדומה.
לאחרונה התקבלה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בקשתה של אישה, אם לשלושה ילדים בני ארבע, שש ותשע, אשר דרשה לקבל פסק דין הצהרתי שיקבע כי הגבר אשר אותו היא תובעת הוא אכן אביהם של שלושת הילדים.
שלוש שנים לאחר שהגישה האישה לראשונה תביעת אבהות, ולאחר כמה וכמה פעמים שהגבר לא התייצב לביצוע בדיקת רקמות בהתאם לצו שהוציא בית המשפט, אישר בית המשפט לאישה להוכיח את האבהות גם ללא הבדיקה הגנטית. תביעת האבהות התקבלה לבסוף הן על סמך סירובו של האב לבצע את הבדיקה והן על סמך הראיות והצילומים שהגישה האם להוכחת אבהותו. לאור תוצאת ההליך, חויב האב בתשלום הוצאות המשפט של האישה בסכום של עשרת אלפים שקלים.
האב לא התייצב לבדיקות האבהות ולא לדיונים בבית המשפט
בתחילת ההליך הוציא בית המשפט צו לביצוע בדיקת אבהות, בהתאם לדרישתו של היועץ המשפטי בפרקליטות מחוז תל אביב. פעם אחר פעם קבעה האם תאריכים לביצוע הבדיקה, והתייצבה עם הילדים במועד שנקבע, אולם האב מעולם לא התייצב לבצע את הבדיקה. לאור התנהלותו קבע בית המשפט כי הוא חייב לשלם מזונות לשלושת הילדים.
גם לדיונים שנקבעו בבית המשפט לא התייצב הגבר, אף על פי שבית המשפט חייב אותו להגיע באמצעות צווי הבאה. ואולם, המשטרה לא הצליחה לאתר אותו מכיוון שאין לו כתובת מגורים קבועה. לפני כשנה אף נעשה ניסיון לבצע את הבדיקה באמצעות שני אחיו של האב, אולם גם הם לא התייצבו לביצוע הבדיקה.
לאור כל זאת ביקשה האם מבית המשפט לאפשר לה להוכיח את אבהותו באמצעות ראיות. היועץ המשפטי לפרקליטות התנגד לבקשתה, והבהיר כי הוא מתנגד לכל הוכחת אבהות שאינה בדרך של בדיקה גנטית.
מהן ההשלכות של קביעת אבהות, ומתי ניתן לקבוע אבהות גם בלי לבצע בדיקת רקמות?
לקביעת אבהות יכולות להיות השלכות משפטיות שונות, המגדירות את חובותיו וזכויותיו של האב כלפי הילד. בין היתר, יש לכך השלכה על עניין המזונות, וכן על ענייני ירושה, אפוטרופסות ועוד.
בדיקה גנטית היא הדרך הוודאית ביותר להוכיח אבהות, אולם ישנם מקרים שבהם ניתן להוכיח את האבהות באמצעות ראיות בלבד. אם הראיות האובייקטיביות יספיקו כדי לשכנע את בית המשפט, ניתן יהיה להצהיר כי ישנו קשר ביולוגי בין האב לבין הילדים, גם אם לא בוצעו בדיקות גנטיות. אפשרות זו ניתנת בין היתר בשל זכותו של הילד לקביעת הזהות העצמית ולידיעה מיהו אביו.
בנסיבות המקרה הנוכחי, האם עשתה ככל שביכולתה כדי לבצע את הבדיקה, אולם האב התחמק מביצוע הבדיקה שוב ושוב. כשטובתם של שלושת הקטינים לנגד עיניה, אישרה השופטת לתובעת להוכיח בפני בית המשפט את אבהותו של הגבר באמצעות ראיות.
כיצד הוכיחה האם את הקשר הביולוגי בין האב והילדים?
השופטת סיכמה את העובדות שהצליחה האישה להוכיח: היא והנתבע הכירו לפני יותר מעשר שנים, הפכו לזוג ועברו לגור יחד. במהלך השנים נולדו הילדים, ולפני שנתיים הם נפרדו והאב עזב את הבית. גם אחרי הפרידה המשיך האב להיות בקשר פעיל ורצוף עם שלושת הילדים, הוא לוקח אותם למסגרות בכל בוקר ומבלה איתם בשבתות.
כמו כן, הציגה האישה צילומים מאירוע ברית המילה של אחד הילדים, וצילומים מימי ההולדת שלהם במסגרות החינוך, שבכולם נכח האב. אמה הצהירה כי השניים ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך שנים ארוכות, שבמהלכן נולדו שלושת הילדים.
השופטת הסבירה כי לפי השיטה הנהוגה במשפט האזרחי, על האם להוכיח בשיעור של יותר מ-50% כי הגבר שאותו היא תובעת הוא אכן האב. כמו כן הזכירה את הוראות חוק מידע גנטי, אשר קובעות כי ניתן להסיק מהתנגדותו של אדם לבצע בדיקה גנטית כי הוא אכן האב.
יש לך שאלה?
מכיוון שהגבר שומר על קשר יומיומי עם הילדים, וכן מכיוון שנמנע מביצוע הבדיקה מבלי לתת להימנעותו כל הסבר שיכול להניח את הדעת, הגיעה השופטת למסקנה כי האישה הוכיחה שהוא אכן אבי שלושת הילדים. לאור זאת תביעתה של האישה התקבלה, והנתבע הוכרז כאביהם של הקטינים, וחויב בהוצאות המשפט ושכר הטרחה של האישה בסכום של עשרת אלפים שקלים.
תמ"ש 13026-02-16