אישה שתביעתה לתשלום דמי אבטלה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה, שהוא בעל העסק, פנתה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, וביקשה לממש את זכותה לדמי אבטלה לאחר סגירת המרכול.
התובעת טענה כי עבדה במשך שלוש שנים וחצי כקופאית במרכול אשר היה בבעלות בעלה ולימים נסגר. לטענתה שמשה כקופאית יחידה במקום ועבדה כסדרנית וקופאית ולעיתים סדרה סחורה על המדפים. התובעת טענה כי לא עסקה בניהול השוטף של העסק, לא עסקה בענייני ספקים, בנקים ולקוחות, אשר היו כולם באחריות בעלה שניהל את המרכול.
התובעת ציינה כי אם לא הייתה עובדת בקופה, הייתה נשכרת עובדת אחרת לביצוע התפקיד, כפי שנעשה טרם תחילת עבודתה. בתקופה זו הועסקה קופאית אחרת, אולם משנחשדה בגניבה ולאור רגישות התפקיד, התבקשה התובעת לעבוד בעסק אשר בבעלות בעלה וכך עשתה. התובעת העידה כי קבלה את שכרה במזומן מקופת העסק מדי חודש בחודשו.
מנגד טען ביטוח לאומי, שהתובעת ובעלה ניהלו עסק משפחתי, שבו התובעת אינה בגדר עובדת, אלא ניהלה את המקום בשיתוף מלא עם בעלה. בין הצדדים לא נחתם חוזה העסקה, ואף כשנה וחצי טרם סגירת המרכול ניתנה לתובעת העלאה בשכר.
עוד נטען על ידי ביטוח לאומי כי אין כל ראיה אובייקטיבית כי התובעת עבדה כשכירה, לא נוהל רישום נוכחות או היעדרויות, לכן לא ניתן לדעת מתי ומהו שיעור המשרה שבה עבדה. בנוסף אין רישום של ימי חופשה ואין זה סביר כי עבדה ללא הפסקה במשך שלוש ושנים חצי ולא יצאה לחופשה.
האם העסקת התובעת היא בגדר עזרה משפחתית?
בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא שכאשר מדובר בהעסקת בן משפחה, שמכוחה נתבעות זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי, יש לבחון בקפידת יתר האם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, היא בגדר עזרה משפחתית, כחלק מהשותפות במאמץ לקידום העסק המשפחתי.
הכלל המנחה במצבים מסוג זה הוא מהות היחסים שנוצרה הלכה למעשה, והשאלה היא האם הפעילות היא במסגרת יחסים משפחתיים, במסגרת עזרה הדדית בין בני משפחה השותפים לרווחי העסק, להבדיל ממסגרת של קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. כדי לבחון את טיב היחסים בין בני המשפחה, יש לבחון פרמטרים שונים לרבות מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכדומה.
במקרה זה, כדי לברר האם התובעת עבדה בחנות כקופאית ודינה כדין כל עובד אחר או שמא מדובר בעזרה משפחתית לבעלה, נדרש בית המשפט לבחון מה היה תפקידה בחנות ובמסגרת זו, מה היו הסמכויות שניתנו לה. מעדות התובעת ובעלה עלה כי היא החליפה עובדת אחרת אשר עבדה בעיקר בקופה ובצעה עבודה הזהה לעבודת התובעת ועבודתה הופסקה בשל חשד לגניבה.
התובעת מילאה את תפקיד העובדת הקודמת, ולעיתים סדרה סחורה, נתנה תעודות משלוח לספקים, כל זאת רק במקרים שבהם ניתן לה אישור לעשות כן. מהעדויות עלתה תמונה ברורה שלפיה לתובעת לא הייתה סמכות או שיקול דעת כלשהו בכל הנוגע לניהול העסק ועיקר תפקידה היה פקידותי, שעיקרו ניהול כספי הקופה ולא מעבר לכך.
יש לך שאלה?
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
בית המשפט סבר כי החלפת העובדת אשר לכאורה מעלה בתפקידה, בתובעת, מצביעה על ביצוע עבודה אמתית ונחוצה בעסק ולא בגדר עזרה משפחתית, שכן טרם העסקתה הועסקה עובדת אחרת, אשר ביצעה בדיוק את אותו תפקיד, ואלמלא העסקת התובעת היה צורך להעסיק עובדת אחרת לביצוע תפקיד הקופאית.
בנסיבות אלה, בית המשפט קיבל את התביעה, באופן שיש לראות בתובעת כעובדת המרכול, כך שיש להכיר בקיום יחסי עובד מעביד בין התובעת ובעלה, ביחס לתקופה של שלוש שנים וחצי, לכן היא זכאית לתשלום דמי אבטלה. מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי, לא ניתן צו להוצאות, אך המוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאותיה בסך של 500 שקלים.
ב"ל 50781-04-17
.jpg)
-min(1).jpg)
.jpg)
.jpg)
