נפילה במדרגות בעבודה: עובד שנפל ונפצע תבע את המעסיק ויקבל פיצויים

מהי אחריותו של המעסיק לנפילתו של עובד בגרם מדרגות בתוך החנות שבה הוא עובד, האם ניתן לייחס גם לעובד עצמו אחריות לנפילה, ומהו הנזק שנגרם לעובד בעקבות הנפילה?

במסגרת תביעת פיצויים שהוגשה כנגד המעסיק על ידי העובד, אשר עבד במשך שבע שנים כזבן ועובד מחסן בחנות למוצרי צריכה יומיומיים ותמרוקים, טען העובד כי רשלנותו של המעסיק, אשר לא דאג להתקין מעקה או פסים כנגד החלקה במדרגות, היא שגרמה לנפילתו. בעל החנות טען להגנתו כי מדובר בנפילה רגילה שהתרחשה בשל אובדן שיווי המשקל, ולא נותרה לעובד כל פגיעה בעקבותיה. לטענתו, הוא לא התרשל ויש להטיל את כל האשמה על כתפיו של העובד שלא נזהר.

התביעה נדונה בבית משפט השלום בחיפה, והשופטת קיבלה את גרסתו של העובד לגבי הנסיבות שהובילו לנפילתו. מכיוון שבגרם המדרגות לא הותקן מעקה ולכן לא היה לתובע במה לתפוס כשהחליק, נקבע כי המעסיק התרשל ועליו לפצות את העובד על נזקיו. עם זאת, נקבע כי העובד עצמו סיכן את בטיחותו משום שידיו אחזו בארגזים, והשופטת ייחסה לו אשם תורם בשיעור של 10%.

בסופו של דבר ולאחר ניכוי האשם התורם ודמי הפגיעה שקיבל העובד מהביטוח הלאומי, המעסיק וחברת הביטוח שביטחה את החנות חויבו בפיצויים בסכום של 12,673 שקלים. כמו כן הוטל עליהם לשלם את שכר טרחת עורכי הדין בסכום נוסף של 5,000 שקלים.

באילו נסיבות נפל העובד ומהי הנכות שנגרמה לו בעקבות הנפילה?

החנות שבה הועסק התובע ממוקמת בקומה ראשונה של בניין, והמחסן שלה ממוקם כקומה וחצי מעל, כאשר העובדים מורידים ממנו סחורה עבור הלקוחות כחלק שוטף מעבודתם. בשעת בוקר בשנת 2008, העובד ירד במדרגות כשהוא מחזיק שתי שקיות גדולות ומלאות בבגדים.

הוא איבד את שיווי המשקל בגרם המדרגות התחתון שבו אין מעקה או פסים שהיו יכולים למנוע את הנפילה, החליק ונפגע בגבו. באותו יום פנה לקבל טיפול רפואי ושהה בחופשת מחלה במשך כחודש ימים בעקבות כאבי גב שמהם סבל מאז הנפילה.

הביטוח הלאומי הכיר בו כנפגע תאונת עבודה ושילם לו דמי פגיעה, והוא עבר טיפולי פיזיותרפיה. אורתופד מומחה שמונה על ידי בית המשפט, קבע בחוות דעתו כי לא נותרה לעובד נכות צמיתה בעקבות הפגיעה בגבו.

האם המעסיק או העובד אשמים בכך שאיבד את שיווי משקלו ונפל?

הצדדים בתביעה היו חלוקים הן לגבי אחריותו של המעסיק לתאונה והן לגבי הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מכך. מצדו האחד של המתרס, טען העובד כי נדרש על ידי מעסיקו לסחוב שקיות כבדות מלאות בסחורה, וכשאיבד את שיווי המשקל לא היה לו מעקה להיאחז בו ואף לא הותקנו פסים כנגד החלקה על המדרגות. נסיבות אלה גרמו לנפילתו, טען, ולכן על מעסיקו לשלם לו פיצויים.

מצדו השני של המתרס, טען המעסיק כי הן מומחה בית המשפט והן הביטוח הלאומי קבעו שלא נותרה לעובד כל נכות בעקבות התאונה, והוא עצמו שב לעבודה כחודש אחרי שנפל והמשיך לעבוד בהיקף מלא. מדובר בנפילה רגילה וסתמית שלא אירעה בשל רשלנותו של המעסיק. יתרה מכך, העובד הכיר היטב את גרם המדרגות, ובמקום לבחור לשאת פחות שקיות ולהימנע מסיכונים מיותרים, הוא זה שבחר למלא את ידיו בכל הסחורה הכבדה ולכן יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור של 100%.

חובתו של מעסיק לדאוג ולהגן על בטיחותם של העובדים

כפי שנקבע בפסיקה, כחלק מחובותיו של המעסיק, עליו לדאוג לתנאי עבודה בטיחותיים, לספק לעובדיו ציוד בטיחותי ולהדריך אותם כיצד לבצע את העבודה באופן בטוח. במקרה זה, אין מחלוקת כי העובדה נפל במדרגות החנות, והשופטת קיבלה את גרסתו בקשר לכך שנפל במקום שבו אין מעקה.

בעוד העובדים נדרשו להוריד ולהעלות סחורה למחסן כחלק שוטף מעבודתם, המעסיק לא דאג להתקין מעקה או פסים למניעת החלקה בגרם המדרגות. נקיטת פעולות אלו הייתה יכולה למנוע את הסיכון ואת התאונה, קבעה השופטת. על כן נקבע כי מדובר בהתרשלות וכי קיים קשר סיבתי מובהק בין רשלנותו של המעסיק לבין התאונה שאירעה לעובד.

עם זאת, מכיוון שהעובד אחז בשתי שקיות עם נפח גדול ולא בחר לפעול באופן זהיר יותר, קבעה השופטת כי פעל באופן המסכן את בטיחותו ולכן יש להטיל עליו אשם תורם לגרימת התאונה בשיעור של 10%.

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

סכום הפיצויים נקבע על 20 אלף שקלים, אולם מסכום זה נוכה שיעור האשם התורם וכן נוכו דמי הפגיעה ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי. על כן בסופו של דבר נקבע כי סכום הפיצויים יעמוד על סך של 12,673 שקלים, ונוסף על כך חויב המעסיק לשאת בהוצאות המשפט של התובע בסכום של 5,000 שקלים.

ת"א 56132-12-15