בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, בהרכב של שופטת, נציגת עובדים ונציגת מעסיקים, קיבל לאחרונה תביעתה של עובדת שפוטרה מעבודתה בסטודיו לקרמיקה לאחר שעבדה בו במשך שמונה שנים.


העובדת טענה כי יש להכליל בפיצויי הפיטורין שלה רכיבי שכר נוספים וכי לא בוצע לה שימוע כדין. במסגרת הכרעת הדין קבעה השופטת כי עצם העובדה שהזימון לשימוע בוצע פחות מחצי שעה לפני שהתקיים, וכי ההחלטה לפטרה התקבלה באותו מועד, מהווה פגם משמעותי בהליך הפיטורין. זאת בייחוד לנוכח הוותק הרב שצברה בעבודה.


על כן נקבע כי העובדת זכאית לפיצויים חד פעמיים בגין הפרת זכותה לשימוע בסכום של 30 אלף שקלים. כמו כן חויבה המעסיקה להשלים סכום של 1,285 שקלים לפיצויי הפיטורין שקיבלה, ולשאת בהוצאות המשפט שלה בסכום של עשרת אלפים שקלים.


האם פיטורי העובדת בוצעו בניגוד לחוק וללא תום לב?


הצדדים היו חלוקים לגבי הנסיבות שהובילו לפיטוריה של העובדת, וכן בנוגע להליך הפיטורין עצמו. העובדת טענה כי קיבלה זימון לשימוע ביום שבו הוא נערך, בלי שתוכל להתכונן לקראתו ומבלי לדעת מהי הסיבה שבגינה שוקלים לפטרה. למעשה, החלטת הפיטורין התקבלה עוד לפני מועד השימוע, כך טענה העובדת, והפרוטוקול לא נרשם במהלכו אלא רק לאחר מכן, והוא כלל לא משקף את תוכן הדברים שנאמרו.


מנגד טענה המעסיקה כי הליך הפיטורין בוצע כדין, וכי השימוע התבצע לאחר שהעובדת נקראה למספר שיחות קודם לכן שבמסגרתן הבהירו לה כי היא אינה עומדת ביעדים, אינה נותנת מענה ללקוחות הסטודיו ואינה אמינה.


אמנם הזימון לשימוע הועבר לעובדת באותו יום, טענה המעסיקה, אולם כבר במועד מסירת הזימון הובהר לה כי היא זכאית לדרוש לקיים את השימוע במועד מאוחר יותר כדי שתוכל להתכונן אליו. למרות זאת, היא זו שהתעקשה לבצע את שיחת השימוע באותו יום. מלבד זאת טענה המעסיקה כי עצם העובדה שהתביעה הוגשה כנגדה שנתיים לאחר הפיטורין פגעה באופן מהותי בראיות שהיא יכולה להציג בפני בית הדין להוכחת טענותיה.


האם תכלית הליך השימוע הוגשמה במקרה זה?


הפסיקה קבעה בעבר כי כדי להגשים את חובת הליך השימוע, יש ליידע את העובד לפני קיום השיחה שקיימת אפשרות כי יפוטר, ולהבהיר לו מראש מהן הסיבות שבגינן נשקלת האפשרות לפטרו, במועד סביר לפני קיום השימוע, וזאת כדי שיוכל להיערך לקראת ההליך.


עוד נקבע כי המעסיק צריך לשקול את טענותיו של העובד המועלות בשיחת השימוע בנפש חפצה - כלומר לא להחליט מראש על הפיטורין לפני מועד השימוע, וכן נקבע כי העובד יכול להיות מיוצג בהליך השימוע אם ירצה בכך.


לאור זאת דחתה השופטת את טענותיה של המעסיקה כי נתנה לעובדת הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיה בנוגע לכוונות המעסיקה לפטרה, ועל יסוד טענות אלה להחליט האם להמשיך את העסקתה או לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים.


אילו פגמים נפלו בפיטוריה של העובדת, האם בכלל נערך לה שימוע והאם הוא בוצע כדין?


השופטת המשיכה ופירטה את כל הליקויים שהתגלו בהליך הפיטורין. תחילה, העובדה זומנה לשיחת השימוע פחות מ-30 דקות לפני קיום השיחה, באופן שלא אפשר לה לממש את זכותה להתכונן לשיחה ולהשמיע את טענותיה כראוי. טענת המעסיקה כי אפשרה לעובדת לבקש את דחיית מועד השימוע לא הוכחה.


הליקוי השני שעליו הצביעה השופטת היה הנימוק שהוצג לעובדת לגבי שקילת האפשרות לפטרה. מדובר בנימוק לקוני וכללי ביותר, קבעה השופטת. נכתב בזימון וגם בפרוטוקול כי העובדת לא עמדה בזמנים ולא התנהלה באופן משביע רצון אל מול הלקוחות, אולם השופטת לא הצליחה להבין מה היו אותם יעדים ובאילו מקרים לא התנהלה טוב מול הלקוחות.


על פי הפרוטוקול, שיחת השימוע הייתה קצרה ותמציתית, ולא ניתנה לעובדת הזדמנות של ממש להתגונן בפני ההחלטה לפטרה. למעשה, הפרוטוקול כלל אינו מפרט את טענותיה של העובדת וזאת בניגוד לדין.


לסיכומם של דברים, מטרותיו העיקריות של הליך השימוע הן מתן אפשרות לעובד להעלות את טענותיו ושמירה על כבודו של העובד תוך התנהלות בתום לב. במקרה זה שתי המטרות הללו לא התקיימו, פסקה השופטת, ולמעשה מדובר היה לא בשיחת שימוע אלא במעין משפט שדה, שחומרתו רבה בייחוד לנוכח שנות העבודה הרבות של התובעת באותו מקום.

 

יש לך שאלה?

פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )


על יסוד זאת נקבע כי לעובדת כלל לא נערך שימוע, ומדובר בפגם מהותי בהליך הפיטורין שנערך לה. בשקלול כלל הנסיבות נקבע כי המעסיקה תפצה את העובדת בסכום של 30 אלף שקלים עבור הליך הפיטורין הלקוי. מלבד זאת חויבה המעסיקה בהשלמת פיצויי פיטורין בסכום של 1,285 שקלים ובתשלום הוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.


סע"ש 10512-12-16