לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בעכו כי מחלת מקצוע שהתפתחה אצל עובד בפנצ'רייה, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי וגורמת לחולשה ונימול בשתי ידיו, נגרמה בין היתר בשל התנהלות המעסיק, אשר לא דאג לספק לעובד ציוד שמפחית את הסיכונים ולא הסביר לו כראוי על דרכי העבודה הבטיחותיות.


לאחר שאובחן העובד עם תסמונת התעלה הקרפלית, הוא הגיש תביעה כנגד המעסיק וכן כנגד חברת הביטוח הראל, שכיסתה את העסק בביטוח חבות מעבידים. השופט קיבל את חוות הדעת של מהנדס מומחה בתחום הבטיחות אשר מונה על ידי בית המשפט, וקבע בהתאם אליה כי המעסיק אכן התרשל בהתנהלותו ולכן יש להטיל עליו אחריות לנזקים שנגרמו לעובד.


על פי חוות הדעת שהתקבלה, העובד לקה במחלה כתוצאה מתנאי העבודה, מבלי שהמעסיק פעל כדי למנוע את היווצרותה של המחלה. על כן החליט השופט לקבל את התביעה, וחייב את המעסיק לשלם לו פיצויים בסכום של 56 אלף שקלים, וכן הטיל על חברת הביטוח לשלם לו פיצויים בסכום של 34 אלף שקלים. כמו כן הם יישאו בהוצאות המשפט של העובד, בסכום כולל של 23 אלף שקלים.


מה היו תנאי עבודתו של העובד, והאם יש קשר בין תנאי העבודה למחלה שהתפתחה בשתי ידיו?


לפי תיאורו של העובד, הוא מועסק באותו מקום עבודה כ-20 שנה. בכל יום נהג להוציא את כלי העבודה הכבדים ולהרים דלת פלדה במשקל משמעותי, להשתמש בפטיש אוויר לצורך פירוק הגלגל וכן בפטישון במשקל של חמישה ק"ג. כעשר שנים לאחר שהחל לעבוד בעסק, הוכר על ידי הביטוח הלאומי כמי שלקה במחלה מקצוע, וזאת לאור תסמונת התעלה הקרפלית אשר הסבה נזק לשתי ידיו.


לטענתו, המחלה פגעה גם בכושרו התפקודי הן בעבודה והן בביצוע עבודות בבית, והוא סובל יום יום מכאבים. הוא ביקש מבית המשפט לקבוע כי המעסיק התרשל בשמירה על בטיחותו ויכול היה למנוע את התפרצות המחלה, לו רק היה דואג להדריך אותו לגבי שיטת העבודה הבטוחה ולפקח על אופן העבודה, להזהיר אותו מהסיכונים הכרוכים בשימוש בכלי עבודה כבדים ולספק לו כלים מתקדמים ובטיחותיים יותר.


הן המעסיק והן חברת הביטוח דחו את טענותיו של העובד וביקשו מבית המשפט לדחות את תביעתו. לטענתם, המעסיק לא התרשל, ואם כבר - יש לייחס לעובד עצמו אחריות תורמת בשיעור של 100%.


האם המעסיק אחראי להתפתחות המחלה בעקבות רשלנות, והאם יש לייחס אחריות גם לעובד עצמו?


שני הצדדים הציגו חוות דעת מנוגדות מטעם מהנדסים ויועצי בטיחות, ולאור הפער הגדול בין שתי חוות הדעת, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבחינת הבטיחות בעבודה.


על פי חוות הדעת שהציג, מחלת המקצוע של העובד נגרמה בשל תנאי עבודתו, ומכיוון שלא סופקו לו כלי עבודה מתאימים המסכנים אותו פחות, וכמו כן לא ניתנה לו הדרכה ועבודתו לא הייתה תחת פיקוח. המומחה אף קבע כי אין להטיל אחריות תורמת על העובד להתפתחות מחלתו.


עוולת הרשלנות מתקיימת במקרה זה, קבע השופט, בהתבסס על חוות הדעת המקצועית. המעסיק הפר את חובת הזהירות אשר חלה עליו, ומסיבה זו נגרם לעובד נזק בידיו. על פי קביעתו של המומחה שהתקבלה על ידי השופט, העובדה שהמעסיק לא דאג להדרכה נכונה וסיפק לו ציוד לא בטיחותי, תרמה ישירות למחלה שממנה סובל העובד.


עוד נקבע בחוות הדעת כי העובד לא קיבל ציוד מגן מתאים ולא עבד עם כפפות עבודה שיכולות להפחית את הרטט מהשימוש בכלי העבודה. כמו כן, מכיוון שמעולם לא עבד במקום עבודה אחר, נקבע כי לא נחשף לגורמים שהובילו להתפרצות המחלה במקומות אחרים.


כמה פיצויים מגיעים לעובד ממעסיקו?


הצדדים הסכימו כי שיעור הנכות הרפואית בעקבות המחלה עומד על 14.5%. על פי שיעור הנכות, קבע השופט כי העובד זכאי לקבל פיצויים בסכום של 90 אלף שקלים עבור נזקיו, מעבר לסכום של 37 אלף שקלים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי.


מבחינת חלקה של חברת הביטוח בתשלום הפיצויים, מאחר שהיא ביטחה את העסק רק חלק מתקופת העבודה של התובע, נקבע כי חלקה בתשלום הפיצויים יעמוד על 38%. בסופו של דבר נפסק כי המעסיק ישלם פיצויים בסכום של 56 אלף שקלים וכי חברת הביטוח תפצה את העובד ב-34 אלף שקלים נוספים.

 

יש לך שאלה?

פורום מחלת מקצוע


מלבד זאת חויבו הנתבעים בתשלום הוצאות המשפט ושכר הטרחה עבור העובד, בסכום נוסף שעומד על 23 אלף שקלים.

 

ת"א 43025-01-15