בית משפט השלום בהרצליה קבע כי אף על פי שדירת מגורים הממוקמת בקומה השנייה בבית משותף ברמת גן פוצלה לשלוש יחידות נפרדות על פי היתר בנייה, היא גרמה לנזקים בדירה שמתחתיה בעקבות נזילות שגרמו לרטיבות.


על כן נקבע כי בעלי הדירה בקומה הראשונה אשר תבעו את בעלי הדירה המפוצלת, זכאים לפיצויים עבור תיקון הליקויים, אובדן דמי השכירות שנגרם כתוצאה מהנזקים, ירידת ערך הדירה ועוגמת נפש. סך כל הפיצויים - 120,218 שקלים. עם זאת, מאחר שטענתם העיקרית של התובעים - כי הדירה פוצלה ללא היתר - נדחתה על ידי השופט, נקבע כי הנתבעים ישלמו להם הוצאות משפט בסכום מתון של 5,000 שקלים.


מלבד זאת, בית המשפט דחה את התביעה שהגישו בעלי הדירה שניזוקה כנגד ארבעת שוכרי הדירות המפוצלות, כאשר השופט הביע תמיהה מדוע בכלל החליטו לצרף את השוכרים לתביעה בעוד ברור כי אין לשוכרים כל אחריות לנזקי הרטיבות. על כן חויבו התובעים לשלם להם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 35 אלף שקלים.


האם הדירה בקומה השנייה פוצלה בניגוד לדין, והאם נגרמו נזקים לדירה בקומה הראשונה בעקבות הפיצול?


בית המשפט מינה מהנדס מטעמו לבחינת הטענות השונות של הצדדים. בחוות הדעת שהגיש קבע כי בדירת המגורים של התובעים ישנם נזקי רטיבות, אף על פי שבשנת 2015 בוצעו תיקונים שונים בשל נזילות שהיו קיימות באותה עת והחלו כבר בשנת 2008. הוא העריך כי נגרמו לדירת התובעים ירידת ערך ואובדן דמי שכירות בעקבות הליקויים.


בעניין פיצול הדירה, בחן השופט האם היא אכן פוצלה לשלוש דירות נפרדות וכן האם היא פוצלה ללא היתר, כפי שטענו התובעים. הפיצול הפיזי של הדירה ברור לכל הצדדים ולמעשה אין ביניהם מחלוקת בעניין זה. אחת משלושת הנתבעים הודתה בכך, המומחה מטעם בית המשפט קבע זאת באופן חד משמעי וכך גם פקח של עיריית רמת גן.


ואולם, על פי היתר הבנייה המקורי של בניין המגורים המשותף, אשר ניתן עוד לפני שחקק חוק התכנון והבנייה אשר לפיו ניתנים כיום היתרי בנייה, קבע השופט כי ניתן ללמוד שדירת הנתבעים אושרה כבר בשנת 1954 כשלוש דירות נפרדות. בנסיבות אלו קבע השופט כי פיצול הדירה חוקי ואינו מהווה עבירת בנייה.


בשל העובדה שהטענות אשר הופנו כלפי שוכרי הדירות התבססו על כך שיחידות הדיור פוצלו ללא היתר, כבר בשלב זה נדחתה התביעה שהוגשה כנגדם.


מהם הנזקים שנגרמו בעקבות הנזילה מהקומה השנייה לקומה הראשונה?


לגבי הערכת נזקי הנזילות שגרמו לירידת ערך דירתם של התובעים ולהפחתה בשכר הדירה שגבו, הזכיר השופט כי מעמדה של חוות הדעת שהוגשה על ידי המהנדס מטעמו של בית המשפט גבוה יותר מחוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי הצדדים, בשל האובייקטיביות שלו. לכן, אם לא התגלתה טעות בולטת בחוות הדעת, בתי המשפט נוטים לאמץ אותה ולא לסטות ממנה.


במקרה זה הסתמך השופט על חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, וקבע כי עלות התיקונים שנותרו בעקבות נזקי הנזילה עומדים על סכום של 4,500 שקלים. בכל הנוגע לליקויים שכבר תוקנו בעבר על ידי התובעים, קיבל השופט את טענתם אשר גובתה בתצהיר הקבלן שביצע את התיקונים, וקבע כי מגיעים להם פיצויים בסכום של 14,360 עבור תיקונים אלה.


האם נוצר אובדן בגובה שכר הדירה או באפשרות להשתמש בדירה בעקבות נזקי הרטיבות?


עוד קבע השופט כי על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, ליקויי הרטיבות גרמו לאובדן דמי שכירות החל משנת 2008, מאחר שלא מדובר היה בנזילה חד פעמית אלא ברצף נזילות לאורך השנים שגרמו ליקויים מתמשכים. סך כל הפיצויים עבור ראש נזק זה הועמד על 38,758 שקלים.


כמו כן נקבע בהתאם לחוות דעתו של המהנדס כי חלה ירידת ערך בדירת התובעים בעקבות הליקויים, אף על פי שמדובר בקביעה חריגה, מאחר שבמרבית המקרים לא חלה ירידת ערך בעקבות נזקי רטיבות. סכום הפיצוי עבור ירידת הערך הועמד על 52,500 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום סכסוכי שכנים


לבסוף נקבע כי על הנתבעים לשלם פיצויים אף על עוגמת נפש, אם כי בסכם מתון שעומד על סך של 5,000 שקלים בלבד. סכום הפיצויים הכולל לרבות הוצאות עבור מומחי התביעה, נקבע על סך של 120,218 שקלים. כמו כן ישלמו הנתבעים את הוצאות המשפט בסכום של 5,000 שקלים. עם זאת, התובעים ישלמו לשוכרי הדירות הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקלים עקב דחיית תביעתם.

 

ת"א 52767-06-14