האם איחור במסירת דירה של יותר מ-20 חודשים מהתאריך שננקב בחוזה המכר, על ידי חברה קבלנית לרוכשת הדירה, נבע מסיבות מוצדקות כגון ביצוע שינויים בדירה ומבצע צוק איתן, או שמא החברה היזמית צריכה לפצות את הרוכשת עקב האיחור המשמעותי?


לאחרונה התקבלה תביעתה של רוכשת הדירה בבית משפט השלום בנתניה, לאחר שהשופט קבע כי במועד אשר הוסכם בין הצדדים, הדירה לא הייתה קרובה להיות מוכנה למסירתה לידי הרוכשת, והעיכוב נעשה בניגוד גמור להוראות ההסכם. טענותיה של החברה הקבלנית לא נמצאו מוצדקות לאיחור המשמעותי. על כן נקבע כי החברה תפצה את התובעת בסכום של 147,120 שקלים עבור העיכוב.


עם זאת, השופט העביר ביקורת על התנהלותה של הרוכשת במסגרת ההליך המשפטי, לרבות איחור ממושך בתיקון כתב התביעה שהגישה והצגת מצגים סותרים. לנוכח זאת, הוחלט לפסוק לטובתה של הרוכשת הוצאות משפט בסכום מתון בלבד בסך של 2,500 שקלים.


מהן הסיבות שהובילו למסירת דירת המגורים באיחור?


בשנת 2013 חתמו הצדדים על הסכם למכירת קוטג' עם שישה חדרים בפרדס חנה. על פי ההסכם, מועד המסירה צריך היה לחול בסוף חודש יולי בשנת 2014. בסופו של דבר הדירה נמסרה לידי הרוכשת בחודש אפריל, שנת 2016. על פי החוזה, עבור כל חודש עיכוב זכאית הרוכשת לקבל פיצוי בסכום של 7,200 שקלים.


הרוכשת טענה בתביעתה כי לא הייתה כל הצדקה לאיחור הניכר בקבלת הדירה, וכי היא עצמה עמדה בכל התנאים שנקבעו בחוזה והעבירה את כל התשלומים על פי מה שנקבע בחוזה בינה לבין החברה. בשל הפרת החוזה היא נאלצה לשלם שכר דירה עבור דירה חלופית, וזאת נוסף על תשלומי המשכנתא עבור הדירה שלא נמסרה לה בזמן.


עוד טענה כי למעשה, החברה היזמית הפכה את דירתה למשרדיה ולא סיפקה את המטבח בזמן - דברים שהובילו להפרת ההסכם ולעיכוב במסירה. התיקונים שנעשו בדירה לדבריה לא הצדיקו את העיכוב הממושך.


האם העיכוב במסירת הדירה חל באשמת הרוכשת או המוכרת?


מצדו השני של המתרס, טענה החברה כי כל התנהלותה של הרוכשת נעשית כדי לקבל פיצויים שכלל אינם מגיעים לה. לטענתה, מועד המסירה שנקבע בחוזה הוא רק המועד הצפוי, כלומר מדובר במועד שניתן לשינוי. כמו כן טענה כי ביצעה שינויים בדירה לבקשת הרוכשת ולכן הייתה רשאית לעכב את העברת הדירה לידיה.


כמו כן טענה החברה כי העובדה שהרוכשת התעכבה בהזמנת המטבח היא זו שגרמה לאיחור של כמעט חצי שנה במסירה, והיא אף העבירה את התשלומים באיחור. מלבד זאת נקבע בחוזה כי החברה זכאית לאחר במסירת הדירה במשך תקופת גרייס בת 60 יום, וסיבה מוצדקת נוספת לאיחור במסירה הייתה מבצע צוק איתן - מאחר שמדובר בכוח עליון שגרם לעיכוב התהליכים. לאור כל זאת טענה החברה כי כל תקופת האיחור הייתה מוצדקת ולכן יש לדחות את התביעה.


האם ניתן היה לשנות את מועד המסירה לפי ההסכם, או שמדובר היה במועד סופי?


השופט התייחס תחילה לטענתה של החברה כי מועד המסירה שנקבע בהסכם הא מועד המסירה הצפוי, כלומר מועד שיכול להשתנות. על פי החוזה, קבע, מדובר במועד שאינו ניתן לשינוי, ולא ברור כיצד החברה טוענת אחרת.


במועד שנקבע בחוזה הדירה לא הייתה מוכנה למסירה, ואף רחוק מכך. רק כשנה לאחר מועד המסירה ניתן לבניין טופס 4 - כלומר, לא הייתה אפשרות משפטית או פיזית למסור את הדירה לפני כן. עיכוב זה לא היה קשור כלל להתנהלותה של הרוכשת.


כמו כן קבע השופט כי כל טענותיה של החברה לגבי עיכובים שנבעו מהתנהלותה של הרוכשת לא הוכחו ולא הוצגה כל ראיה בעניין זה - ולכן דחה טענות אלו. נוסף על כך קבע השופט כי אין כל ראיה להוכחת הטענות לגבי העברת התשלומים באיחור, באופן המצדיק איחור במסירת הדירה לתקופה בת 462 יום כפי שטענה החברה.


האם מבצע צוק איתן מצדיק את האיחור במסירת הדירה?


לבסוף קבע השופט כי אין כל הוכחה לכך שמבצע צוק איתן הצדיק איחור של 50 ימים במסירת הדירה, כפי שטענה החברה. זאת מאחר שלא הובאו הוכחות לכך שהיה קושי בהגעת פועלי בניין בשל המצב.

 

יש לך שאלה?

פורום רכישת דירה | מכירת דירה


לבסוף נקבע סכום הפיצויים על סך של 147,120 שקלים בהתאם לעיכוב של 20.5 חודשים במסירת הדירה. כמו כן חויבה החברה בתשלום הוצאות המשפט של הרוכשת בסך של 2,500 שקלים.

 

ת"א 19375-05-15