גבר בשנות ה-30 לחייו הגיש תביעה אל בית משפט השלום בקריית גת, בדרישה לקבל פיצויים כספיים מחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו של אחיו. במסגרת התביעה טען כי החליק מהרכב בזמן שניסה להתקין בו סלקל עבור בנו לפני הנסיעה ברכב, ונפצע בזרועו. לטענתו, מדובר בתאונת דרכים על פי ההגדרות שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן הוא זכאי לפיצויים.


בעוד חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר שלא מדובר בתאונת דרכים וכן כי גרסתו של התובע אינה מהימנה ומלאה בסתירות, השופט דווקא לא מצא סתירות מהותיות בגרסאות שהציג האב. כמו כן הזכיר השופט כי בהתאם לחוק, כל חבלה שנגרמת בעת פעולה החיונית לנסיעה, לרבות עלייה לרכב או יציאה ממנו, נחשבת לתאונת דרכים.


מאחר שהנחת מושב בטיחות ברכב היא פעולה הכרחית לפני הנסיעה, נקבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים. חברת הביטוח חויבה לשלם לו פיצויים בסכום של 82,500 שקלים, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחה, כפי שהוסכם ביניהם מבעוד מועד.


מה היו נסיבות הפציעה, והאם ניתן להחיל על המקרה את הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?


לאחר הגשת התביעה, מינה בית המשפט אורתופד לקביעת הנזק שנגרם לתובע בזרועו. המומחה הרפואי קבע כי לאחר שהזרוע נשברה, השבר התאחה באופן לא תקין אשר הותיר נכות צמיתה בשיעור 10%.


הצדדים הגיעו להסכמות והחליטו כי אם התביעה תתקבל, סכום הפיצויים יעמוד על סך מוסכם של 82,500 שקלים.


מדוע חברת הביטוח ויתרה על חקירה נגדית של הנפגע ואחיו, ומה היו השלכות החלטתה על תוצאות המשפט?


על פי גרסתו של התובע, התיעוד הרפואי וכן הגרסאות שהציג במשטרה ובבית המשפט, כמו גם העדות של אחיו, מוכיחים כי נסיבות התאונה אירעו כפי שדיווח. עוד טען כי מדובר בתאונת דרכים מכיוון שהשימוש ברכב תרם לפציעתו.


חברת הביטוח, אשר החליטה שלא לבצע חקירה נגדית כנגד התובע ואחיו, הצביעה על כך שהתובע מסר גרסאות סותרות בכל הנוגע לנסיבות התאונה. בחדר המיון לא צוין כי מדובר בתאונה ברכב, במשטרה נטען כי החליק ונפל על המדרגה של הרכב ואילו בתביעה שהגיש לתשלום דמי תאונה נטען כי הדלת נטרקה עליו.


כמו כן טענה החברה כי מכל מקום לא מדובר בתאונת דרכים. זאת מכיוון שהתובע לא נפגע בעקבות השימוש ברכב למטרות תחבורה כפי שקובע החוק, אלא נפצע כאשר הרכב לא הונע עדיין ותוך ביצוע פעולה שאינה קשורה לנסיעה עצמה.


גרסתו של התובע לא הופרכה על ידי חברת הביטוח - ובית המשפט קיבל אותה


בתחילת הדיון הזכיר השופט כי הימנעות מחקירה נגדית כמוה כהסכמה על פרטי הגרסה העובדתית או העדות אשר לא הופרכה. כלומר, העובדה שחברת הביטוח החליטה לוותר על זכותה לחקירה נגדית פעלה כנגדה.


מלבד העובדה שוויתרה על החקירה הנגדית, ציין השופט כי חברת הביטוח לא השכילה להגיש כל ראיה שתוכל להפריך את גרסת התביעה.
כמו כן, גרסותיהם של שני האחים נמצאו אמינות וללא סתירות מהותיות. על פי עדויותיהם, בעת שהתובע התקין את הבוסטר במושב האחורי, לקראת נסיעה לבילוי עם רעייתו ובנו התינוק, הוא החליק אחורנית על מדרגת הרכב כאשר בד בבד לנפילתו דלת ההזזה נטרקה עליו. השופט אימץ את גרסתם לגבי הנסיבות שהובילו לפציעתו של התובע.


האם פציעה בעת התקנת סלקל ברכב נכנסת להגדרת "תאונת דרכים"?


על פי החוק, תאונת דרכים היא אירוע שבו אדם נפגע בעקבות שימוש בכלי רכב למטרת נסיעה, לרבות כניסה או יציאה מהרכב. עם זאת, טעינה ופריקה מהרכב כאשר הוא לא ממונע אלא עומד אינן נחשבות לשימוש ברכב המצדיק פיצויים מכוח החוק.


על פי הפסיקה, יש להוכיח קשר הכרחי בין פעולת הלוואי שהתבצעה לבין הנסיעה, כדי שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יחול על נזקי גוף שנגרמו בעקבות אותה פעולה.


במקרה זה, התקנת מושב בטיחות לילד לפני שמתחילים בנסיעה היא פעולה הכרחית, בדיוק כמו שחוגרים חגורת בטיחות. כמו כן, לא מדובר בפעולה של פריקה וטעינה של מטען אשר אינו קשור לנסיעה עצמה, אלא בפעולה שנועדה לשימוש התחבורתי בכלי הרכב.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


בנסיבות אלה, קבע השופט, מדובר בתאונת דרכים והתובע זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח. כפי שהוסכם בין הצדדים, סכום הפיצויים הכולל שיקבל התובע עומד על סך של 82,500 שקלים.


ת"א 6994-05-16