בדעת רוב של שני דיינים אל מול דעת מיעוט של דיין אחד, החליט בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו לדחות תביעות הדדיות שהגישו בני זוג נשואים - מצד אחד תביעתו של הבעל לגירושין ומצד שני תביעתה של האישה לשלום בית.


הבעל טען בתביעתו כי האישה הייתה אלימה כלפיו וסירבה לקיים איתו יחסים אינטימיים, ולכן יש לכפות עליה לקבל את הגט ואף לקבוע כי היא לא זכאית לקבל את הכתובה. מנגד טענה האישה כי אף על פי שבעלה בגד בה, היא מעוניינת להציל את הקשר ומבקשת מבית הדין להורות על שלום בית.


האם יש לכפות גט על אישה אף שלא נמצא פגם בהתנהגותה, בשל הסיכוי הנמוך לשלום בית?


בית הדין מינה מומחה מקצועי, פסיכולוג קליני, אשר הגיע למסקנה כי אין ממש סיכוי שקשר הנישואין ישתקם, וכך אף על פי שהשתכנע כי בקשתה של האישה אמיתית וכנה, קבע כי אין להורות על שלום בית. מנגד, התגלה כי הבעל אכן בגד באשתו וטענותיו לגבי אלימות מצדה לא הוכחו. על כן נקבע כי לא נמצאה סיבה לחייב אותה בגט מבלי שהבעל יציע לפצות אותה באמצעות תשלום הכתובה או פיצוי אחר.


כך, בדעת הרוב הוחלט לדחות את שתי התביעות. בדעת המיעוט צוין כי אין להותיר את בני הזוג כנשואים על הנייר, אלא יש להגיע להכרעה. כמו כן הטיל הדיין ספק בכנותה של האישה בכל הנוגע לבקשתה לשלום בית. ואולם, בשל דעת הרוב הוחלט לדחות את התביעות ההדדיות ולסגור הן את תיק הגירושין והן את תיק שלום הבית.


שישה דיונים התקיימו בבית הדין הרבני בניסיון להגיע להסכמות בין בני הזוג


מדובר בבני זוג שנישאו לפני שמונה שנים, הביאו שני ילדים לעולם ונפרדו כשנה וחצי לפני מועד מתן פסק הדין. הבעל טען כי הסיבה למשבר ביניהם היא התנהגותה של האישה, אשר הייתה אלימה כלפיו וסירבה לקיים איתו יחסים אינטימיים. על כן לטענתו לא רק שיש לחייב אותה בגט, יש לקבוע אף כי איבדה את זכותה לכתובה.


האישה טענה כי בעלה בגד בה עם אישה אחרת וזו הסיבה לפירוד, וכי טענותיו כלפיה לא נכונות. עוד טענה כי היא רוצה לסלוח לו ומעוניינת בשלום בית ביניהם.


במשך שישה דיונים נעשו ניסיונות להגיע להסכמות בין הצדדים, בשל העובדה שמצד אחד אי אפשר להחזיק אדם נשוי ללא רצונו, ומצד שני לא ניתן לחייב אדם לוותר על זכויותיו. ואולם, ניסיונות אלה כשלו.


בית הדין הרבני: הבעל גם בגד ברעייתו וגם מעוניין להוציאה חסרת כל


לאור הבהרתו של הבעל כי ברצונו לחייב את אשתו בגירושין וכן כי התנהגותה גרמה לכך שהיא איבדה את זכאותה לקבל את הכתובה, התמקד בית הדין בשאלה האם אכן נמצאו פגמים בהתנהגותה.


ואולם, עוד לפני כן דן בית הדין בטענת האישה כי בעלה בגד בה עם אישה אחרת. כבר בדיון הראשון התוודה הבעל כי יש לו יחסים אפלטוניים עם חברת נפש, והתברר כי נסע איתה לנופש באילת ובכך עבר על איסור הייחוד.


טענתו של הבעל כי אשתו נהגה כלפיו באלימות נדחתה על ידי בית הדין


מאחר שטענותיו של הבעל לגבי התנהגותה של אשתו, לרבות טענתו כי אשתו לא שמרה על טהרת המשפחה ולא טבלה במקווה, וכן טענתו כי נהגה כלפיו באלימות, לא הוכחו ולא הוצגו כל ראיות לכך מלבד דבריו - בית הדין דחה טענות אלו וקבע כי לא נמצא כל פגם בהתנהגותה של האישה, אשר יכול לאפשר את חיובה בגירושין.


שני הדיינים אשר ייצגו את דעת הרוב הבהירו כי אילו הבעל היה דורש לכפות עליה גט אך מציע לה פיצוי הולם עבור הגירושין, היה מקום לקבל את דבריו כי מאס בה וזאת למרות התנהגותו האסורה. ואולם במצב זה שבו הוא מבקש למנוע ממנה את הכתובה - אין לקבל את טענתו.


מנגד נקבע כי לא ניתן לכפות על הבעל לשוב לביתו ולאשתו ולנסות שלום בית במצב שבו קיים נתק גמור ביניהם. על כן נקבע בדעת הרוב כי יש לדחות את התביעות ההדדיות ולסגור את תיקי שלום הבית והגירושין.


דעת המיעוט: אסור להותיר את המצב כמו שהוא - כאשר בני הזוג נשארים נשואים על הנייר בלבד


הדיין השלישי לא הסכים עם דעת חבריו, וציין כי דעתו לא נוחה מהותרת המצב כמו שהוא, כאשר דחיית התביעה לגירושין מצד אחד ודחיית תביעת שלום הבית מצד שני תנציח מציאות שבה בני הזוג נשואים זה לזה על הנייר בלבד.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין רבני


כמו כן הטיל הדיין ספק בכנותה של תביעת שלום הבית, הן מכיוון שהאישה הגישה תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני, הן בשל התלונות שהגישה כנגד בעלה במשטרה והן בשל הדרך שבה היא גובה את המזונות בהוצאה לפועל. מכל מקום מדובר בדעת המיעוט, ולכן נפסק כדעת הרוב.


תיק 1028042/1