מי שנקלע לחובות כבדים ואינו יכול להשיבם במלואם, רשאי להגיע להסדר שבו הוא ישלם רק חלק מהחובות ויוכל לקבל הפטר על היתר במסגרת הליך פשיטת רגל, וזאת כאשר כלל החובות גבוהים מסכום של 17,307 שקלים בשנת 2018, כאשר סכום זה מתעדכן מעת לעת.


כדי להתחיל בהליך ולפתוח תיק פשיטת רגל, תחילה יש להגיש בקשה לכונס הרשמי. את הבקשה כדאי להגיש עם ליווי או ייעוץ משפטי, באמצעות טופס 4 - טופס ייעודי להגשת בקשה על ידי חייב לקבלת צו כינוס ולהכרזה כפושט רגל. מהם שלבי הליך הגשת הבקשה, ולמה צריך לשלם אגרה כבר בשלב זה?


מה כוללת בקשת פשיטת הרגל שמגיש החייב לכונס הרשמי?


במסגרת הבקשה על החייב לצרף תצהיר, אשר מפרט כיצד נוצרו כל חובותיו ומהן הנסיבות שהובילו אותו למצב הכלכלי שבו הוא נמצא היום. את התצהיר עליו לכתוב בתום לב, באופן מפורט ככל האפשר ולא באופן כללי, ומבלי להשמיט אף פרט חשוב.


הבקשה לא תוגש בכתב יד אלא באמצעות מסמך שהוקלד, והיא תוגש בשלושה עותקים בהתאם למקום המגורים המעודכן בתעודת הזהות של החייב.


אל הבקשה יש לצרף דין וחשבון הכולל את גובה החובות במועד שבו נוצרו, הסיבות להיווצרות החובות, פירוט לגבי שעבודים ובטוחות המיועדים לתשלום החובות, וכן יש לפרט את שמות הנושים וכתובת המגורים שלהם. מלבד זאת על החייב להגיש כתב ויתור על סודיות, צילום תעודת הזהות וצילום הדרכון.


בשלב זה על החייב לפעול במקביל גם בבית המשפט המחוזי, כדי לקבל צו עיכוב להליכי הגבייה השונים שננקטו נגדו בהוצאה לפועל.


מהי עלות הגשת הבקשה לפתיחת תיק פשיטת רגל?


במסגרת הבקשה לכונס הרשמי, החייב צריך לשלם פיקדון בסכום של 1,600 שקלים נכון לשנת 2018, אשר יועבר לקופת הכינוס. כדי לשלם את האגרה ניתן לקבל שובר פיקדון במשרדי הכונס הרשמי, המיועד לתשלום בסניפי בנק המזרחי, או להעביר את התשלום באמצעות האינטרנט בשרת התשלומים של הממשלה.


פיקדון זה נועד לכסות את הוצאותיו השונות של הכונס אשר בודק את הנתונים השונים של החייב, ובמקרים מסוימים הכונס יכול לדרוש תשלומים נוספים אשר מיועדים לשמש כמקדמה. כמו כן הכונס יכול לדרוש עוד פרטים או השלמת נתונים חסרים וכל מסמך שיכול לשפוך אור נוסף על מצבו של החייב לפני שיקבע אתה עמדתו בנוגע לבקשה.


עד שנת 2014 סכום האגרה עמד על 2,743 שקלים, אולם החל מיולי 2014 סכום האגרה עומד כאמור על 1,600 שקלים.


השלב השני: קבלת עמדת הכונס הרשמי והמשך הגשת הבקשה לפשיטת רגל בבית המשפט המחוזי


הכונס הרשמי יאשר שקיבל את בקשת החייב, וכי הופקד פיקדון לקופת הכינוס. יש לצרף את אישור הכונס אל הבקשה המוגשת לבית המשפט המחוזי, זאת גם במקרים שבהם הכונס מודיע לחייב כי בקשתו לא מאושרת.


אם החייב מעוניין בשלב זה לבטל את ההליך ולהתחרט לפני קבלת צו לכינוס נכסיו, הוא אינו יכול לעשות זאת ללא קבלת אישור לכך מבית המשפט. אם בית המשפט אישר לחייב לחזור בו מהגשת הבקשה, הוא יוכל לקבל החזר חלקי של האגרה ששילם לקופת הכונס - כל עוד יפנה לכונס הרשמי בתוך חצי שנה.


אחרי הגשת הבקשה: צו כינוס וקבלת הפטר


בהמשך ההליך, יוציא בית המשפט צו כינוס אשר לפיו מלוא נכסי החייב מועברים לניהולו של הכונס הרשמי, תוך הקפאת שאר הליכי הגבייה אשר הוטלו עליו עד אותו רגע. לאחר צו הכינוס לעתים יוטלו על החייב עוד הגבלות במטרה שיימנע מיצירת חובות חדשים.


בשלב זה הכונס הרשמי יבצע חקירה מקיפה על יכולותיו הכלכליות של החייב, ובסופה יגיש את המלצתו לבית המשפט בכל הנוגע להליכים שיש לבצע בהליך פשיטת הרגל, כגון הגעה להסדר פשרה או המלצה על מתן הפטר.

 

יש לך שאלה?

פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי


בסופו של ההליך יקבל החייב הפטר על יתרת חובותיו, וזאת כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי אין עוד תועלת בהמשך הליכי פשיטת הרגל מבחינת פירעון החוב. במקרים מסוימים, צו ההפטר יינתן כבר במועד שבו מוכרז החייב כפושט רגל. בשל מורכבות ההליכים והמשמעות הגדולה הטמונה בהם, חשוב לקבל ייעוץ משפטי ולבחון את היתרונות והחסרונות של כל צעד בהליך פשיטת הרגל, החל משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת ההפטר.