עניינה של נערה בת 15 אשר גדלה עם שתי אימהות - בנות זוג אשר חיות זו עם זו וחולקות זוגיות מזה 16 שנים, נדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. זאת לאור בקשה שהוגשה אל בית המשפט להכיר בבת הזוג שאינה האם הביולוגית של הנערה כאמה, ולהורות על צו הורות פסיקתי שיצהיר כי היא ההורה השני של הקטינה וזאת מיום היוולדה.
בפסק דין שהתחיל בסקירת "תופעת" בני זוג מאותו מין עוד משחר ההיסטוריה, קבע השופט כי לא מדובר בתופעה שאפשר להתעלם ממנה. טענת היועץ המשפטי לממשלה כי על בנות הזוג להציג ראיות אובייקטיביות להוכחת הקשר הזוגי ביניהן ויש להכין תסקיר סעד בעניינן לפני שמוציאים צו הורות נדחתה על ידי השופט, אשר הזכיר כי ההלכה הפסוקה כבר אינה דורשת הליך אימוץ במקרים שבהם מוגשת בקשה לצו הורות פסיקתי.
לעתים נראה כי המדינה מערימה קשיים על מתן צו ההורות שלא לצורך, ציין השופט בפסק דינו, והורה להוציא צו הורות פסיקתי שתוקפו חל גם רטרואקטיבית החל מיום לידתה של הנערה. צו ההורות קבע כי שתי הנשים הן האימהות של הקטינה, והשופט חתם את פסק הדין תוך ציון כי אולי דמעותיהן של בנות הזוג והנערה באולם בית המשפט יעידו על קיומו של הצורך האנושי שבמתן צו ההורות, והקדיש את פסק הדין לזכרה של שירה בנקי ז"ל אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים.
בקשת האימהות והקטינה: רישום האם הלא ביולוגית כאמה השנייה של הנערה ללא צורך בתסקיר סעד החל ממועד לידתה
בתחילת פסק דינו ציין השופט כי לא ניתן לכפור ברצונה העז של הנערה לרשום את אמה שהלא ביולוגית כאמה הנוספת, גם אם יש בבקשתה אינטרסים אידאולוגיים ולא רק רגשיים, וצריכה להיות סיבה מוצדקת כדי לסרב לרצונה - כל עוד מדובר ברצון סביר וכנה.
במקרה זה מדובר בנערה שמתגוררת וגדלה אצל שתי האימהות מיום היוולדה, וגם בבית המשפט התרשם השופט כי הן מחזיקות ידיים ומתקיים ביניהן אותו מגע פיזי שבין הורה לילד.
מה ההבדל בין הליך אימוץ לצו הורות פסיקתי?
היועץ המשפטי לממשלה דרש תסקיר סעד והצגת ראיות על מערכת היחסים בין שתי האימהות, כאשר באת כוחו בבית המשפט טענה כי המדיניות הנהוגה במקרים אלה היא באמצעות צו אימוץ, הליך שבדרך כלל נמשך זמן לא מבוטל.
תגובתו של השופט לכך היא כי ההלכה הפסוקה כבר אינה כופה הליכי אימוץ במקרים שבהם נדרש צו הורות פסיקתי. בניגוד להליך אימוץ שבו מופקד קטין בידיהם של הורים שאינם הוריו תוך ניתוק קשריו עם חייו הקודמים, במקרה זה הקטינה לא נלקחה מהורים אחרים אלא נולדה לאחת משתי הנשים בהליך של תרומת זרע.
כמו כן תהה השופט מה הטעם בדרישת ראיות אובייקטיביות לקיומו של הקשר הזוגי בין שתי הנשים, כאשר גם היועץ המשפטי אינו כופר בכך שהן מתגוררות יחד במשך 16 שנה.
האם האימהות צריכות להוכיח כוונה להורות משותפת?
עוד טענה שהעלה היועץ המשפטי לממשלה היא כי כדי להראות על כוונה משותפת להורות משותפת, שתי הנשים צריכות להוכיח כי רכשו ביחד את הזרע שממנו לבסוף נולדה הנערה.
אולם השופט לא הסכים כי יש לתת צו הורות רק במקרים שבהם ההורים סיכמו מבעוד מועד על כוונתם להביא ביחד ילד לעולם. כמו כן התרשם כי במקרה זה דווקא שתי האימהות היו שותפות ברצונן להביא לעולם את הנערה. מלבד זאת, הזכיר השופט, לא בכל המקרים ילדים באים לעולם רק כתוצאה מתכנון מוקדם.
טענה נוספת שעלתה היא כי אמנם הנשים מתגוררות יחד אך מתקיימת ביניהם הפרדה רכושית. השופט הדגיש כי אין קשר בין הורות משותפת והפרדה רכושית, ובדיוק כפי שזוגות הטרוסקסואליים רשאים להפריד את הרכוש ועדיין להיות הורים לילדים משותפים, כך גם במקרה זה.
אמנם, בזמן שבו אמה הביולוגית של הקטינה נשאה אותה ברחמה עדיין לא ניתן היה להוציא צו הורות פסיקתית, אולם הפסיקה התפתחה מאז והיום המציאות הפסיקתית שונה.
יש לך שאלה?
באשר לתחולת צו ההורות, הזכיר השופט פסק דין שבו החילו את צו ההורות החל מהיום שבו נותק הקשר בין הילד לבין האם הפונדקאית. במקרה זה, הקשר עם תורם הזרע נותק במועד שבו ניתנה תרומת הזרע, ואילו בת הזוג של האם הביולוגית נוכחת בחייה של הקטינה החל מיום לידתה. על כן נקבע כי צו ההורות יחול רטרואקטיבית החל מיום לידתה של הילדה.
תמ"ש 10925-11-17