בית משפט השלום בכפר סבא החליט לחרוג ממתחם הענישה ההולם, והטיל עונש קל יחסית על עורך דין שהורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בגין שתי עבירות שונות של תקיפה ומעשים מגונים שביצע בשתי נוסעות על קו אוטובוס בין תל אביב לכפר סבא.


הנאשם, נשוי ואב לשני ילדים, נשלח להליך טיפולי והשקיע בטיפול ובשיקום מאמצים רבים וכנים, והשופט התרשם כי אם יטיל עליו עונש מאסר, אף אם ירוצה במסגרת עבודות שירות, הליך השיקום עלול להיפגע.


על כן החליט השופט להטיל עליו ריצוי 200 שעות במסגרת שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי לחודשיים, עמידה בצו מבחן שבמסגרתו ימשיך בשיקום מונע לפרק זמן של שנה, וכן תשלום פיצויים בסכום של 4,000 שקלים לכל אחת מהנוסעות שהוטרדו.


בשני המקרים הנאשם שלח את ידיו לנוסעת שישבה במושב שלפניו באוטובוס


בשנת 2013 נסע עורך הדין באוטובוס והתיישב במושב הסמוך לחלון, שלח את ידו לנוסעת במושב שלפניו ומישש אותה בחזה. היא בתגובה התעמתה איתו ואף צילמה אותו. כעבור חודשיים נקט הנאשם את אותה שיטת פעולה, שלח את ידו אל הנוסעת שישבה לפניו ומישש אותה בבטנה.


מדובר באדם ללא עבר פלילי שלא הורשע מעולם בעבר, אשר עובד כעצמאי בתחום עריכת הדין. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו עלה כי הופנה לטיפול וכבר מתחילתו הביע מוטיבציה רבה להתקדם בו ולהשתקם. בית המשפט עודכן בכל שלבי התקדמותו בטיפול, כאשר ניכר ששיתף פעולה באופן מלא עם ההליך, השקיע מאמצים וגילה אחריות על המעשים שביצע.


שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה, אך השופט קבע כי העבירות שביצע הנאשם אינן מאפשרות זאת


הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת העובדה שהם בוצעו במקום ציבורי, תוך פגיעה בכבודן, בפרטיותן ובגופן של שתי הנשים. על כן דרשה להשאיר את ההרשעה על כנה ולהטיל עליו עונש של שישה חודשי עבודות שירות, קנס ותשלום פיצויים לשתי הנוסעות.


מנגד ביקשה ההגנה לבטל את ההרשעה, וזאת בהתאם להמלצת שירות המבחן. הסנגורית שייצגה את הנאשם טענה כי המעשים שביצע נמצאים ברף הנמוך מבחינת חומרתם, ובוצעו בעקבות הפרעה שאובחנה אצלו אשר מטופלת כעת במסגרת ההליך הטיפולי.


בתחילת הדיון בעונש תיאר השופט את העבירות שביצע הנאשם, והסכים כי אמנם לא מדובר בעבירות חמורות במיוחד יחסית לעבירות מין, אולם בעבירות שללא ספק פגעו בשתי הנשים. הוא הזכיר כי הימנעות מהרשעה בגין עבירות שבהן הודה נאשם הן חריג, וקבע כי במקרה זה אין מקום לחרוג מהכלל.


אמנם עלול להיגרם לנאשם נזק של ממש מבחינה תעסוקתית בשל עיסוקו כעורך דין, והדבר לא נסתר מעיניו של השופט. עם זאת, הוא לא מצא כי האפשרות שייגרם לו נזק עולה על האינטרס הציבורי וההרתעתי של הרשעתו. אף על פי כן, בהקשר זה ציין השופט כי הוא משוכנע שלשכת עורכי הדין תביא בחשבון את מכלול הנסיבות ואת ההליך השיקומי המוצלח שעובר הנאשם, כאשר תידרש להגיע להחלטה בעניינו בכל הנוגע להמשך עיסוקו בעריכת דין.


אמנם ההרשעה לא בוטלה, אך העונש חרג מהכלל לטובת הנאשם לאור הליך השיקום שהוא עובר


על פי העיקרון המנחה בענישה, העונש צריך להתאים לחומרת העבירה. במקרה זה, הגיע השופט למסקנה כי מתחם הענישה הראוי צריך לנוע בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות במסגרת עבודות שירות ועד מאסר בפועל לתקופה של שנה. זאת בשל הפגיעה בערכים המוגנים כגון שמירה על כבודו ופרטיותו של הפרט, והגנה על גופו ושמירת הביטחון שלו. כמו כן, לאור הענישה הנהוגה במקרים דומים.


עם זאת, השופט החליט כי לצורך המשך שיקומו של הנאשם, מקרה זה מצדיק סטייה ממתחם הענישה והטלת עונש קל יותר. בכל העדויות וחוות הדעת של הגורמים הטיפוליים נראה כי הנאשם מתמיד בטיפול ומצליח בהליך השיקום, חל שיפור ניכר במצבו וקיים סיכוי של ממש כי המשך שיקומו ימשיך בצורה מוצלחת.

 

יש לך שאלה?

פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית


נוכח זאת החליט השופט להטיל על הנאשם עונש מקל, וגזר עליו 200 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי שירות המבחן, מאסר על תנאי של חודשיים, צו מבחן לתקופה של 12 חודשים שבמסגרתה ימשיך בתוכנית לשיקום מונע, וכן פיצוי בסכום של 4,000 שקלים לכל אחת מהנשים שביצע בהן את העבירות.


ת"פ 4313-10-14