בית משפט השלום ברמלה נדרש להכריע האם בתאונת דרכים שבה נפגעה נהגת לאחר שיצאה מכלי הרכב שלה על ידי רכב חולף, בזמן שהלכה לכיוון תא המטען של רכבה, האחריות לפיצויים תוטל על מבטחת רכבה, או שמא על חברת הביטוח של הרכב הפוגע, היות שנפגעה למעשה כהולכת רגל.
בחינת הדברים העלתה כי האישה נפגעה מהרכב מיד כשסיימה את נסיעתה, בדרכה לפרוק את הקניות מתא המטען. בנסיבות אלה נקבע כי יש לראות אותה כ"משתמשת ברכב" ולא כ"הולכת רגל", ועל כן חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבה היא זו שאחראית לשלם לה פיצויים.
במסגרת הסכם פשרה שנחתם במהלך המשפט שתי חברת הביטוח כבר שילמו לתובעת פיצויים בסכום של כ-450 אלף שקלים, וכעת נקבע כי חברת הביטוח תשלם למבטחת הרכב השני את הסכום ששילמה בסך של כ-226 אלף שקלים, בתוספת הוצאות המשפט בסך של כ-29 אלף שקלים.
האם הנהגת טרם השלימה את השימוש ברכב, או שהתאונה נגרמה כאשר נפגעה מרכב חולף כהולכת רגל?
תאונת הדרכים אירעה בשנת 2013, כאשר התובעת הייתה בסוף שנות ה-70 לחייה. בין שתי חברות הביטוח הנתבעות לא הייתה מחלוקת באשר לנסיבות התאונה - הנהגת נפגעה לאחר שהחנתה את הרכב והמנוע כבר היה כבוי, בעודה צועדת לכיוון תא המטען.
ואולם, חברת הביטוח של רכב התובעת טענה כי בפעולותיה כבר השלימה את השימוש והיציאה מהרכב, ולכן יש להתייחס אל התאונה כאל פגיעה בהולכת רגל ולחייב את חברת הביטוח של הרכב הפוגע בפיצויים עבור נזקיה.
מנגד טענה חברת הביטוח השנייה כי מאחר שהאישה הייתה בדרכה להוציא מצרכים מתא המטען של הרכב, היא עוד לא סיימה את השימוש בו. לכן לגרסתה יש להטיל את האחריות לתשלום פיצויים על מבטחת הרכב.
האם הנהגת הספיקה להגיע לתא המטען לפני שנפגעה, וכיצד עובדה זו משליכה על הטלת האחריות לתשלום הפיצויים?
בחינת מכלול העדויות והראיות הביאה את השופט לכלל מסקנה כי יש לקבל את תיאורה של הנהגת לגבי נסיבות התאונה. לפי קביעה זו, הא רכשה מצרכים בסופרמרקט עבור בנה והתכוונה להוציא אותם מתא המטען אחרי שחנתה. באותה עת יצא רכב אחר מהחניה ופגע בה עוד לפני שהספיקה להגיע לתא המטען.
בנסיבות אלה קבע השופט כי הפגיעה אירעה בזמן שהתובעת עדיין השתמשה ברכב ולא כהולכת רגל, וזאת על פי יישום הוראות החוק והפסיקה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי תאונת דרכים היא פגיעה אשר מתרחשת תוך כדי או בעקבות שימוש ברכב. שימוש ברכב מוגדר בחוק כנסיעה, כניסה לתוך הרכב, ירידה מהרכב או החנייתו.
הפסיקה כבר נדרשה לקבוע האם הוצאת מצרכים מרכב חונה לאחר שהנסיעה הסתיימה נחשבת ל"שימוש ברכב" בהתאם להגדרות החוק, ובחינת פסקי הדין מראה מגמה ברורה של הגדרת האירוע כתאונת דרכים בעקבות שימוש ברכב.
השופט הוסיף כי ברור שבמקרה זה התובעת עדיין לא סיימה את השימוש ברכב מאחר שעוד לא הוציאה את המצרכים שרכשה מתא המטען. על כן נקבע כי היא נפגעה בזמן שעוד עסקה בפעולות הלוואי של החניית רכבה.
מתי פגיעה המתרחשת מחוץ לרכב תיחשב לפגיעה במהלך תאונת דרכים?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי יש לבחון בצמצום פגיעות המתרחשות מחוץ לרכב, לצורך קביעה האם מדובר בפגיעה שאירעה במהלך שימוש ברכב או לא. עם זאת, במקרה זה קבע השופט כי נסיבות התאונה מובילות למסקנה ברורה שיש לראות בנהגת כנפגעת בזמן השימוש ברכב.
השופט הזכיר כי כבר נקבע בפסיקה שישנן פעולות המבוצעות גם לאחר החניה, אשר יש להן קשר ישיר שלא ניתן לנתקו מעצם השימוש ברכב. על רקע קביעה זו, הגיע השופט למסקנה כי המקרה הנדון נכנס להגדרת השימוש ברכב. האישה נפגעה זמן סמוך לסיום הנסיעה, כאשר התקיים מגע פיזי בינה לבין כלי הרכב, בזמן שנמצאה מחוץ לרכב כדי להוציא מצרכים מתא המטען.
אלמלא הייתה יוצאת מהרכב, ברור שלא הייתה נפגעת מהרכב אשר יצא מהחניה. על כן, בנסיבות המקרה הנדון מתקיים הקשר הסיבתי והעובדתי הנחוץ המקשר בין השימוש שנעשה ברכב לבין הפגיעה בתאונת הדרכים.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
לאור זאת נקבע כי חברת הביטוח של הרכב אחראית לפצות את הנהגת על נזקיה, ולכן עליה להשיב לחברת הביטוח של הרכב הפוגע את התשלומים שהעבירה לתובעת במסגרת מימון הביניים, בסכום של כ-226 אלף שקלים מתוך סך של כ-452 אלף שקלים המגיעים לתובעת כפיצויים. כמו כן חויבה חברת הביטוח בהוצאות המשפט בסכום של -29 אלף שקלים.
ת"א 46759-03-14
עודכן ב: 03/05/2018