סכסוך בין שני חברי ועד בית בבניין משותף ברמת גן הגיע להכרעתו של בית משפט השלום בראשון לציון, אשר נדרש לקבוע האם מסרונים והודעות מייל ששלח הנתבע לחלק מדיירי הבניין, ובהן כינה את התובע שקרן והאשים אותו במחדלים שונים, מהווים לשון הרע ומצדיקים תשלום פיצויים.


בחינת הדברים הביאה את השופט למסקנה כי הביטוי "שקרן" בהקשר שבו נאמר, באופן עקבי וכן במספר רב של פעמים, אכן מהווה לשון הרע, אם כי לא בדרגה חמורה. כמו כן נקבע כי הפרסום התבצע רק בפני חוג מצומצם מאוד של אנשים, ולא הופץ בפני כל הדיירים. אי לכך קבע השופט כי התובע זכאי לפיצוי בסכום של 5,000 שקלים. מלבד זאת הוא יקבל מהנתבע 2,500 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.


ההודעות שבהן כונה התובע שקרן הופצו לארבעה אנשים נוספים


שני הצדדים מתגוררים באותו בניין מגורים, ובמשך תקופה מסוימת כיהנו במקביל כחברים בוועד הבית. באותה תקופה כיהן התובע כיושב הראש אולם היום כבר אינו בעל תפקיד בוועד הבית, ואילו הנתבע עדיין חבר בוועד הבית.


התביעה הוגשה בגין שבעה פרסומים שונים אשר לטענת התובע מהווים לשון הרע. מדובר בהודעות טקסט והודעות מייל שכתב הנתבע, אשר נשלחו למספר אנשים נוספים מלבד לתובע עצמו. בהודעה הראשונה אמר הנתבע שהתובע שיקר כרגיל, והאשים אותו בביצוע מחדל חמור ובשימוש לא סביר בכספי הוועד.


בהודעה השנייה אמר הנתבע כי התובע משקר במצח נחושה ובאופן מתמיד. בהודעת וואטסאפ ששלח לקבוצה של ועד הבית, כתב כי תפס את התובע אומר שקר. בהודעה אחרת כתב כי אינו יכול עוד לעבוד עם שקרן בתור אדם ישר כסרגל. בהודעת דואר אלקטרוני נוספת פנה אל התובע ודרש את התנצלותו על כך שדיבר דברי הבל ושקר. עוד כתב כי טענותיו של התובע מהווים שקר חמור וכי אשתו מתערבת בנעשה מתוך קנאה חמורה, אף שלא נבחרה לכל תפקיד בוועד הבית.


האם התובע לא סיפר את האמת לדייר הבניין ולכן לנתבע עומדת הגנת "אמת דיברתי"?


לטענת התובע, דברים אלו וכן הודעה נוספת שבה זלזל בו ובסמכותו, הובילו לכך שסיים את תפקידו בוועד הבית. דברים אלו לטענתו פגעו בשמו הטוב ובמוניטין שצבר במשך עשרות שנים, והוציאו דיבתו בקרב שאר הדיירים, ולכן מהווים לשון הרע על פי הגדרות החוק.


מנגד טען הנתבע כי הצגת הפרסומים כאילו מדובר בשבע הודעות שונות מטעה ומלאכותית, משום שכל ההודעות נכתבו באותו הקשר. כמו כן סבר כי גם אם התנהל בחוסר נימוס ואף בבוטות, עדיין הדברים אינם מהווים לשון הרע. זאת בייחוד מאחר שהתובע אכן נתפס משקר לחברי הוועד, והוא זה שנדרש לחשוף את מסכת השקרים.


מלבד זאת טען הנתבע כי הדברים נאמרו אך ורק בפני פורום מאוד מצומצם של חברי הוועד ולא פורסמו ברבים או בקרב כלל דיירי הבניין, וכי הסכסוך שפרץ בין התובע לדיירים אינו קשור לפרסומים אלו אלא להתנהגותו של התובע.


האם ההאשמות באשר להתנהלותו של התובע מהוות לשון הרע או הבעת דעה לגיטימית?


השופט חילק את הפרסומים לשני נושאים: האחד, הצגת התובע כשקרן ולא אמין, והשני, דברים הכרוכים בהתנהלות בעייתית בתפקידו בוועד הבית. בעיני השופט, הנושא השני נחשב להבעת דעה במסגרת פוליטיקה פנים-בניינית ואינו מהווה לשון הרע. עם זאת, העובדה שהנתבע כינה את התובע שקרן באופן חוזר ונשנה, בהקשר שבו נאמרו הדברים, דווקא מהווה לשון הרע.


אמנם ישנם מקרים שבהם הביטוי שקרן ייחשב כקללה או גידוף, אך הדבר תלוי הקשר. במקרה זה, בייחוד מכיוון שהנתבע לא התייחס לשקר נקודתי אלא לתכונת אופי עקבית, התבטאויותיו מהוות לשון הרע.


באשר לטענתו של הנתבע כי התובע אכן שיקר לחברי הוועד ולכן עומדת לו הגנת אמת דיברתי, קבע השופט כי דבריו לא נתמכו בעובדות ולכן לא הוכחו. על כן נקבע כי לא עומדות לו ההגנות שבחוק לשון הרע, ועליו לפצות את שכנו עקב הביטויים החריפים שבהם השתמש כנגדו.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

 

בנוגע לגובה הפיצוי, התובע לא הוכיח כי נגרמו לו נזקים כתוצאה מהתבטאויותיו של השכן, והשופט קבע כי הפיצוי צריך לעמוד על הצד הנמוך. זאת מכיוון שלא מדובר בהתבטאויות חמורות במיוחד, אשר פורסמו רק בפני מספר מצומצם מאוד של אנשים. על כן נקבע כי הפיצוי הנכון בנסיבות העניין יעמוד על סכום של 5,000 שקלים, ונוסף על כך ישלם הנתבע את הוצאות המשפט בסכום של 2,500 שקלים.


תא"מ 14403-08-16
 


עודכן ב: 03/05/2018