לשון הרע בכוונה לפגוע: התלוננה על השכן בפני מנהלו בעבודה

בית משפט השלום בחיפה דן בתביעה בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, אשר הגיש אדם כנגד שכנתו. השכנים מסוכסכים זה כמה שנים סביב עבודות בנייה שמבקש השכן לבצע, והסכסוך ביניהם נדון בבתי המשפט במספר הליכים מלבד ההליך הזה.

במסגרת התביעה טען השכן כי הנתבעת התקשרה אל מנהלו הישיר והשמיצה אותו, כינתה אותו גנב ואף סיפרה לו כי היא חוששת ממנו. לא היה ברור מה בדיוק נאמר למנהל על ידי השכנה באותה שיחת טלפון, מאחר שהוא עצמו לא זכר את תוכן השיחה בדיוק.

למרות זאת קבעה השופטת כי עצם העובדה שהשכנה התקשרה למקום עבודתו של השכן, באופן שיכול היה לפגוע בהמשך תעסוקתו ולבזות אותו - מהווה פרסום לשון הרע על פי ההגדרה בחוק.

בנסיבות העניין ובין היתר מכיוון שהנתבעת התנצלה, ולאור התנהלות שני הצדדים במסגרת סכסוך השכנים ביניהם, העמידה השופטת את סכום הפיצוי על סך של 5,000 שקלים, בצירוף תשלום נוסף עבור שכר טרחת עורכי הדין בסך 1,500 שקלים.

מה היה תוכן השיחה שהתקיימה בין השכנה למנהלו של התובע?

מאז שהשכן רכש את דירת המגורים שלו בחיפה ליד דירתה של השכנה, לפני פרק זמן של כשבע שנים, הוא ביקש לבצע שינויים בחצר הבית, אולם שכנתו התנגדה בכל תוקף לעבודות הבנייה.

תחילה נבדק אם אכן כפי שנטען בתביעה, השכנה באמת התקשרה למנהל האישי של השכן. היא עצמה הכחישה זאת מכל וכל וטענה כי מדובר בעלילה של השכן כנגדה. המנהל הצהיר כי אכן כך היה, ועדותו הותירה רושם אמין. השופטת ציינה כי ניסיונו לדייק בפרטים ניכר, לאור העובדה שעירבו אותו במחלוקת שהוא לא צד לו ושלא מרצונו.

המנהל אמנם לא זכר, בחלוף הזמן מאותה שיחת טלפון, האם השכנה הזדהתה בשמה או אם התקשרה אליו משיחה מזוהה. למרות זאת, מכלול הראיות הצביע על כך שהשיחה ביניהם אכן התקיימה.

התובע טען כי השכנה כינתה אותו גנב ונוכל, ואף כי היא חוששת ממנו וכי הוא מתכוון לרצוח אותה

אף על פי שבכתב התביעה פורטו כינויים קשים והאשמות חריפות שאמרה השכנה למנהלו של התובע, המנהל עצמו הצהיר כי כל שנאמר לו הוא שהתובע עובר על החוק וגורם לה לחשוש, וכי היא שאלה אותו איך המפעל מוכן להעסיק אותו לאור זאת.

לאחר מכן אף תיקן את תצהירו וביקש להבהיר כי כל שאמרה לו השכנה הוא כי השכן מתנכל לה, והוא הפנה אותה למשטרה. כלומר, השופטת קבעה שהתובע לא הוכיח את טענותיו לגבי תוכן השיחה בין שכנתו לבין המנהל.

מדוע העובדה שהשכנה התקשרה אל המנהל מהווה לשון הרע, גם אם לא כינתה אותו בכינויי גנאי או טענה שהוא גנב?

מאחר שהשכנה שוחחה עם אדם אחר זולת השכן, עצם עובדה זו עונה להגדרת "פרסום" שבחוק איסור לשון הרע, ועונה על התנאי הראשון להוכחת פרסום לשון הרע. עם זאת, לטעמה של השופטת, תוכן הדברים כפי שהוכחו בבית המשפט אינם מהווים לשון הרע. זאת מכיוון שהמנהל לא זכר להגיד האם השכנה טענה כי השכן עובר על החוק בכך שהוא מבצע עבירות בנייה, אלא זכר בעיקר כי סיפרה לו שהוא מתנכל לה ולבני משפחתה.

ואולם, המשיכה השופטת, עצם העובדה שהשכנה החליטה לפנות למנהלו האישי של השכן אשר עמו היא מסוכסכת דווקא מהווה לשון הרע. המנהל לא היה קשור למחלוקות ביניהם, ואם היא אכן חששה מהשכן - היא הייתה צריכה לפנות לרשויות ולא למנהל. הפנייה הישירה אל המנהל נתפסה כניסיון להשפיל את השכן ואולי אף לפגוע במשרתו.

השכנה טענה להגנתה כי פעלה בתום לב, אולם השופטת דחתה טענה זו. השופטת הזכירה כי הפנייה אל המנהל לא הייתה קשורה לנושא שקשור לעבודה או לעניין שבו המנהל ממונה על השכן, ואילו למנהל לא הייתה כל סמכות או אפשרות לבדוק כיצד העובד שלו מתנהג ומתנהל מחוץ לשעות העבודה. על כן מדובר בפנייה לא לגיטימית שהתבצעה כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע במקום עבודתו.

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

באשר לגובה הפיצוי, התייחסה השופטת לאופי הפגיעה בתובע, בעובדה שהשכנה התנצלה כבר בכתב ההגנה על כל פגיעה שגרמה לו, בנסיבות המקרה ובסכסוך השכנים הממושך ביניהם, ובהתרשמותה כי השכנה פעלה בקלות דעת יותר מאשר מתוך כוונת זדון. בסופו של דבר נקבע כי הפיצויים יעמדו על סך של 5,000 שקלים, וכמו כן חויבה השכנה לשלם סכום נוסף של 1,500 שקלים עבור שכר טרחת עורכי הדין.

ת"א 15308-07-15