עוד לפני שמלאו לו 21 שנים, צעיר הודה והורשע בסחר בסמים קלים ובהחזקת סמים קלים לצריכה עצמית. למרות חומרת העבירות, ולאור העובדה שהוא מנהל חיים נורמטיביים ועברו הפלילי נקי, החליט בית המשפט השלום באילת לאמץ את המלצת שירות המבחן בעניינו ולבטל את ההרשעה, וזאת כדי לא לפגוע בהליך שיקומו או בקידומו המקצועי בעתיד.
השופט קבע כי יש להביא בחשבון את גילו הצעיר בזמן שביצע את העבירות וכאשר נגזר דינו, והדגיש כי הוא נחשב לבגיר-צעיר מבחינה משפטית, כלומר כבר אינו קטין על פי החוק אולם עבר לא מכבר את גיל האחריות הפלילית. על כן הוחלט שעדיף לקדם את שיקומו מאשר להעדיף את שיקולי הענישה.
לבסוף הוטלו על הצעיר העונשים הבאים, מבלי שיורשע בביצוע העבירות: שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, עמידה בצו מבחן לתקופה של שנה, ופסילה על תנאי לפרק זמן של חצי שנה - וזאת במקרה שייתפס מבצע עבירת סמים בשלוש השנים הקרובות.
המדינה דרשה להטיל על הצעיר מאסר בפועל, שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה
כתב האישום שהוגש כנגד הצעיר פירט שלוש עבירות שביצע: האחת, בחיפוש בביתו נפס סם מסוג קנאביס במשקל של 60 גרם המיועד לצריכתו העצמית, ובשתי העבירות האחרות הואשם כי מכר קנאביס וחשיש, כל מכירה במשקל לא משמעותי של גרם אחד בלבד.
בשל גילו הצעיר הוא הופנה לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו. התסקיר פירט כיצד משפחתו הגרעינית חוותה משבר בהיותו בתיכון עקב מחלה קשה שלקתה בה אמו, וכן כי הוא מטופל בעקבות דיכאון. מאז שנעצר הפסיק לצרוך סמים ומשתף פעולה באופן מלא עם הגורמים הטיפוליים.
התרשמותו של קצין המבחן הייתה כי הוא בהליך שיקומי חיובי, הוא משקיע בעבודתו ומעוניין להשתלב בלימודים וקיים סיכוי גבוה לשיקומו. לאור זאת וכדי שעתידו לא ייפגע, המליץ לבית המשפט לבטל את הרשעתו ולהסתפק בענישה שיקומית הכוללת צו מבחן ומסירת בדיקות שתן תקופתיות.
האם הרשעה תפגע בהליך שיקומו או בעתידו המקצועי של הצעיר באופן שמצדיק את ביטולה?
הפרקליטות הדגישה את חומרת העבירות של הצעיר וטענה כי ביצע אותן בשל בצע כסף. על כן ביקשה לדחות את ההמלצה של קצין המבחן ולהטיל עליו מאסר בפועל, קנס בסכום משמעותי, פסילה ואף חילוט הטלפון הסלולרי שלו אשר בו השתמש לצורך מכירת הסמים.
מנגד ביקש הצעיר להתחשב במשבר שחווה אשר הוביל אותו להשתמש בסמים ולבצע את העבירות, הדגיש את גילו הצעיר ועברו הנקי, את העובדה שהגיע ממשפחה נורמטיבית ואת רצונו העז להשקיע בשיקום חייו. לטענתו, הרשעה תפגע ברצונו לעבוד באבטחה בעתיד בזמן שילמד באקדמיה, ואף תחסום בפניו אפשרויות רבות לעבודות בעתיד.
בית המשפט: הצעיר ביצע את העבירות בגיל 20, ויש להתחשב בעובדה זו
בבואו לבחון האם שיקולי השיקום גוברים על שיקולי הענישה וההרתעה במקרה זה, ציין השופט את גילו הצעיר במועד שבו ביצע את העבירות. הוא הזכיר כי קיימת בפסיקה התייחסות לקטגוריה של "בגיר-צעיר", ויש מקום להתחשב בנאשם צעיר שנכלל בקטגוריה זו, הן מבחינת קביעת העונש והן מבחינת קביעת מתחם הענישה ההולם.
הוא הזכיר מחקרים שהתבצעו בתחום מדעי המוח, אשר מסקנתם הייתה כי יכולות מסוימות מתפתחות אצל האדם עד גיל 25, כגון יכולת קבלת ההחלטות והאפשרות לדכא דחפים אימפולסיביים. כמו כן, הזכיר, גילו הצעיר יכול להשליך באופן מהותי על סיכויי השיקום שלו.
מלבד זאת, במקרה זה הצעיר לקח אחריות והודה בעבירות שביצע, הביע מוטיבציה להשתקם במסגרת ההליך הטיפולי עם קצין המבחן, מסר לאורך כל התקופה בדיקות שתן נקיות, השתלב בעבודה מסודרת, השלים בגרויות ומעוניין להמשיך בלימודים אקדמיים.
לאור זאת הגיע השופט למסקנה כי יש להמשיך ולאפשר לו בהליך השיקומי ולהעדיף זאת על פני שיקולי הענישה. מאחר שקיים פוטנציאל לפגיעה בעתידו בשל הרישום הפלילי שייוותר אם ההרשעה לא תבוטל, ולנוכח גילו הצעיר, החליט השופט לבטל את ההרשעה - וזאת למרות חומרת העבירות שבגינן הודה והורשע.
יש לך שאלה?
נוסף על כך, השופט קיבל את הרושם כי מכירת הסמים לא התבצעה מתוך בצע כסף או בחירה באורח חיים עברייני, אלא בשל משבר משפחתי ואישי. הסמים שמכר מוגדרים כסמים קלים ומשקלם היה מזערי. על כן הוחלט לבטל את ההרשעה ולהסתפק בקביעת פסילה על תנאי, שירות לתועלת הציבור ועמידה בצו מבחן לתקופה של שנה.
ת"פ 31509-01-17