בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה בגין הפרת פרטיות שהגישה מורה כנגד מנהלת בית הספר, אשר טענה כי במסגרת ישיבת צוות פירטה המנהלת בפני שאר המורים מהו מצבה הרפואי, ובכך פגעה בפרטיותה.


השופטת התרשמה כי לא הייתה כל כוונת זדון או מטרה לפגוע במורה, וכי רוב הדברים שנאמרו באותה ישיבת צוות על מצבה של המורה, לרבות העובדה שהיא סובלת ממחלה קשה ואף עברה התמוטטות עצבים, היו ידועים ליתר המורים גם ללא דיווחה של המנהלת.


עם זאת, המנהלת הפרה את הנורמות שביקש להכתיב חוק הגנת הפרטיות, ולכן נקבע שעליה לשלם למורה פיצויים בסכום של 8,000 שקלים, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום של 5,000 שקלים נוספים.


מה בדיוק נאמר על ידי המנהלת בישיבת המורים, והאם העובדה שנקבה בשמה של המחלה מהווה פגיעה בפרטיות?


על פי עובדות המקרה, המורה והמנהלת היו חברות טובות. המורה סבלה כבר מספר שנים מטרשת נפוצה, והמנהלת ידעה על כך ואף ניסתה להקל עליה בעבודה ופטרה אותה מתורנויות שונות, למורת רוחן של מורות אחרות.


בעקבות מקרה שבו הייתה מעורבת המורה, כאשר ליוותה טיול מחוץ לבית הספר ומספר התלמידות בהסעה היה צפוף ובניגוד לנוהלי הבטיחות, שלחה המנהלת מכתבי נזיפה לכל המורים המלווים. בפגישה שנערכה בעקבות זאת, התנהגה המורה בצורה מוזרה והמנהלת שביקשה להקל עליה סיימה את המפגש ללא נזיפה.


באותו חודש חוותה המורה התמוטטות עצבים ועברה תקופת החלמה של כמה חודשים. היא לא חזרה עוד ללמד בבית הספר לאחר מכן, אלא עברה לבית ספר אחר. במהלך תקופת ההחלמה, כינסה המנהלת ישיבת צוות לפני תחילת שנת הלימודים, ובה דיווחה לשאר המורים כי המורה סובלת מטרשת נפוצה וכי מצבה לא טוב.


האם יש חשיבות לעובדה ששאר המורות ידעו על מצבה הרפואי של המורה ללא קשר לדיווחה של המנהלת?


לטענת המורה, היא לא הסכימה שהמנהלת תמסור מידע רפואי חסוי לשאר הצוות. העובדה שהמנהלת אמרה את שם המחלה הספציפית שממנה היא סובלת מספיקה כדי להפר את חובת הסודיות הרפואית אשר חלה עליה ולהוות פגיעה בפרטיותה, וזאת ללא קשר למידע שהיה או לא היה לשאר המורות לגבי מצבה.


מנגד טענה המנהלת כי לא מדובר בדיווח על מידע רפואי מתוך מסמך רפואי כלשהו, אלא שבסך הכול אמרה לשאר המורות שמצבה של המורה אינו טוב. כמו כן טענה שפעלה בתום לב ודיווחה על עובדה שכבר הייתה ידועה ממילא.


האם המנהלת פעלה בתום לב או ללא כוונת זדון?


מאחר שהמנהלת דיווחה לצוות המורים מהי מחלתה של המורה, קבעה השופטת כי הפרה את חובת שמירת הסודיות ומסרה מידע רפואי חסוי. מדובר בהפרת פרטיות בהתאם למה שנקבע בחוק הגנת הפרטיות. בנסיבות אלה, המשיכה השופטת, לא ניתן לקבוע כי המנהלת לא הפרה את פרטיותה של המורה מאחר שהמורות כבר ידעו את מרבית הפרטים על מצבה הרפואי.


עוד קבעה השופטת כי מנהלת בית ספר אינה צריכה לדווח על מצבו הרפואי של מורה זה או אחר בפני שאר העובדים במסגרת עיסוקה. כמו כן קבעה כי לא ייתכן שלא הייתה ערה לכך שהיא עלולה לפגוע בפרטיותה של המורה. מסיבות אלה נקבע כי המנהלת לא פעלה בתום לב על פי הגדרות חוק הגנת הפרטיות.


עם זאת, המשיכה השופטת, אין ספק שהמנהלת לא פעלה מתוך כוונת זדון, אלא פשוט לא הקפידה על זכותה של המורה לפרטיות ופעלה מבלי לחשוב על השלכות מעשיה. העובדה ששאר המורות ידעו על מחלתה באופן זה או אחר, ודאי תרמה לכך.


האם הפגיעה במורה שולית או אינה מצדיקה פיצויים?


החוק קובע כי כאשר הפגיעה בעקבות הפרת הפרטיות היא פגיעה שאין בה ממש, היא אינה מצדיקה הגשת תביעה ובוודאי אינה מצדיקה פיצויים. במקרה זה ומאחר שמדובר במידע רפואי, קבעה השופטת שלא מדובר במעשה שולי או בפגיעה של מה בכך.

 

יש לך שאלה?

פורום פגיעה בפרטיות


מצד שני, קביעת הפיצויים במשפט נזיקי נועדה להשיב את המצב לקדמותו ככל שניתן, ולא במטרה להעניש את גורם הנזק. במקרה הזה הנזק שנגרם הוא עוגמת נפש גדולה למורה, אשר גרמה לה לעזוב את בית הספר שבו לימדה ולעבור ללמד במקום אחר. עם זאת, השופטת התרשמה כי זו לא הייתה הסיבה היחידה לעזיבת בית הספר.


בנסיבות המקרה נקבע שהמנהלת תפצה את המורה בסכום של 8,000 שקלים, וכן תשלם 5,000 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט.


ת"א 38001-07-11