גבר כבן 80 הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את דרישתו להכיר במחלות שונות שבהן לקה, לרבות פגיעה בריאות, סרטן במעי הגס וסרטן העור כמחלות שנגרמו עקב פגיעה בעבודה. התובע עבד שנים רבות בחברת החשמל והיה חשוף לאסבסט, ובמקביל עבד כמדריך טיולים והיה חשוף לפגעי השמש. שתי העבודות התאפיינו בשעות לא סדירות, מה שגרם לטענתו להחמרה במצבו הרפואי.
בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי שיבחן את הקשר שבין תנאי העבודה למצבו הרפואי של התובע, ולפי חוות דעתו קיים קשר סיבתי בין העובדה שנחשף לשמש לבין סרטן העור, אולם לא קיימת ראיה מוצקה לכך שסרטן המעי הגס נגרם עקב החשיפה לאסבסט או העובדה שהתובע עבד במשמרות.
מומחה שני אשר מונה על ידי בית הדין חשב אחרת, וקבע כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהחשיפה לאבק האסבסט הובילה למחלת סרטן המעי הגס ולמחלת הריאות שמהן סובל התובע.
על סמך שתי חוות הדעת, קבעה השופטת כי הן סרטן העור, הן סרטן המעי הגס והן הפגיעה בריאותיו של התובע, נגרמו בעקבות תנאי עבודתו במשך שנים רבות, ולכן יש להכיר בו כנפגע עבודה. לאור קבלת התביעה, חייבה השופטת את הביטוח הלאומי לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים.
כאשר התחיל לעסוק בהדרכת טיולים, עדיין לא הייתה מודעות לסיכונים שבחשיפה ממושכת לשמש
על פי עובדות המקרה, התובע עבד במשך כ-25 שנה בתחנת כוח של חברת החשמל, ובמקביל הדריך טיולים בארץ ובחו"ל במשך כיומיים בשבוע. בכל יום טיול נחשף במשך מספר שעות לשמש ישירה בעודו לבוש בגדים קצרים, כך שחלקים רבים מגופו היו חשופים לקרינה ישירה של השמש.
לטענתו, כאשר התחיל לעסוק בהדרכת טיולים לא היה מודע לסיכונים שבחשיפה לשמש, ולא הקפיד לחבוש כובע או למרוח קרם הגנה.
באשר לחשיפה לאבק אסבסט, הוא נחשף לחומר המסוכן באופן ישיר במסגרת עבודתו בחברת החשמל במשך כ-12 שנים, ולאחר מכן עבר לתפקיד אחר שבו רמת החשיפה הייתה נמוכה יותר. במשך כל השנים שבהן נחשף לאסבסט, התובע לא עבד עם ציוד מגן. לסיום טענותיו הדגיש כי מעולם לא עישן, וכי הוא שותה אלכוהול במקרים נדירים בלבד.
מדוע דחה הביטוח הלאומי את בקשתו של התובע להכיר בפגיעה בעבודה?
לאור מצבו הרפואי המורכב והמחלות שמהן הוא סובל, פנה התובע לביטוח הלאומי בבקשה שיכיר בו כנפגע עבודה. ואולם, בקשתו נדחתה בטענה שלא הצליח להוכיח כי קיים קשר בין עבודתו לבין הופעת המחלות. לטענת הביטוח הלאומי, מחלותיו התפתחו באופן טבעי וללא קשר לתנאי העבודה.
על כן הגיש את התביעה אל בית הדין לעבודה. המומחה הרפואי הראשון שמונה על ידי בית הדין בהסכמת שני הצדדים בתחום האונקולוגיה, קבע כי אכן, יש קשר סיבתי מוכח בין החשיפה המסוכנת לשמש ובין הופעת גידולים סרטניים על העור. עם זאת, המומחה לא מצא עדות מוצקה לקיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לאסבסט ועבודה בשעות משתנות לבין סרטן המעי הגס. כמו כן, בסיכום חוות דעתו קבע כי ככל הנראה, מחלותיו הממאירות של התובע לא פרצו כתוצאה מתנאי עבודתו אלא בעקבות פגיעות זעירות ומצטברות במטען הגנטי, שאירעו באופן טבעי.
התובע ביקש לפסול את חוות הדעת הזו, ובהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי נוסף. הרופא השני קבע בחוות דעתו כי ממצאים העולים ממצבו אכן מעידים על כך שנחשף לאסבסט בעברו. לכך הוסיף כי החומר הוכר ברפואה כגורם להופעת סרטן המעי הגס.
בכל הנוגע לסרטן העור, ציין כי קרינת השמש הוכרה כגורם סיכון מסרטן. מאחר שהתובע עסק כמדריך טיולים ונחשף לשמש באופן משמעותי במסגרת עבודתו, קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו להיווצרות המחלה.
בית הדין לעבודה קיבל את חוות הדעת השנייה, אחרי שקבע כי לא נמצאה כל עילה לסטות ממנה. השופטת הזכירה כי משתי חוות הדעת מתקבל הרושם כי החשיפה לשמש השפיעה באופן משמעותי על היווצרות סרטן העור, וכי לא הייתה מחלוקת בין המומחים הרפואיים לגבי העובדה שהתובע נחשף בעברו לאבק אסבסט במסגרת העבודה.
יש לך שאלה?
לפיכך קבעה השופטת כי שתי המחלות האונקולוגיות שמהן סובל התובע וכן הפגיעה בריאות נגרמו בעקבות תנאי עבודתו במהלך השנים. מסיבה זו התביעה התקבלה והביטוח הלאומי חויב להכיר בו כנפגע עבודה, וכן לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 8,000 שקלים.
ב"ל 37750-12-14
עודכן ב: 06/05/2018