האם רצון בלבד של אדם אשר הלך לעולמו, מבלי שהרצון יוזכר בצוואתו, יכול להוות עילה לפסילת הצוואה? בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן מצד אחד בבקשתה של אלמנה לקיים את צוואתו של בעלה המנוח, ומצד שני בהתנגדות שהגיש בנו של המנוח מנישואיו הראשונים לקיומה של הצוואה. שני בני הזוג במקרה זה נישאו זה לזה בפרק ב', כאשר לכל אחד מהם ילדים מנישואיהם הקודמים.
הצוואה המדוברת היא צוואה נוטריונית הדדית שנערכה בין בני הזוג לפני כ-20 שנה, אשר קובעת בבסיסה כי אם אחד מהם יילך לעולמו, הצד השני יירש אותו. לאחר פטירת שני בני הזוג, את מרבית הרכוש המשותף אשר כולל כספים ונדל"ן, יקבל בנם המשותף. על פי הצוואה, שאר היורשים יקבלו שקל אחד בלבד מהעיזבון.
האם ניתן לפסול את הצוואה רק מכיוון שהמנוח אמר לבנו כי יעביר לו מיליון וחצי שקלים?
בנו של המנוח הגיש התנגדות לקיומה של הצוואה, בטענה כי לפני מותו הבטיח לו שיעביר לו כספים בסכום של מיליון וחצי שקלים. מאחר שלטענתו רצונו זה של אביו המנוח לא מתקיים בצוואה, יש לבטלה.
ואולם השופט הגיע למסקנה שיש לדחות את ההתנגדות, מאחר שלא הוכחה כל עילה לביטולה - גם אם המנוח אכן רצה להעביר לבנו כספים, הוא לא עיגן את רצונו באמצעות צוואה, וכלל לא הוכח שאכן זה היה רצונו. בקשתה של האלמנה לקבל צו קיום צוואה התקבל, ואילו בקשת ההתנגדות נדחתה. הבן חויב לשאת בהוצאותיה של האלמנה בסכום כולל של עשרת אלפים שקלים.
לטענת הבן, הצוואה נשכחה מלבו של אביו המנוח ויש לקיים את צוואתו האמיתית כפי שהביע בעל פה
בבסיס ההתנגדות שהביע הבן לקיום הצוואה, אביו למעשה רצה להעביר לו זכויות בדירת המגורים, אולם מאחר שהיא הייתה רשומה על שמה של אשתו בלבד, הוא ביקש להעביר לו כסף בסך של מיליון וחצי שקלים. זאת כדי לכפר על העובדה שנטש את בנו בעודו ילד ולהודות לו על הסיוע הרב שהוא מעניק לו בעת זקנתו.
זה היה רצונו האמיתי והאחרון של האב, טען בנו, ומדובר למעשה במעין צוואה שבעל פה אשר אותה יש לקיים למרות קיומה של הצוואה שנערכה שנים קודם לכן. לחלופין, אם בית המשפט לא יחליט על קיום הצוואה האמיתית, ביקש הבן כי יינתן צו ירושה.
להוכחת טענתו צירף תמלול להקלטת שיחה שניהל עם אביו בנושא זה. לטענתו, אשתו השנייה של אביו מנעה ממנו לממש את רצונו וסירבה לשתף עמו פעולה.
לטענתה של האלמנה, מדובר היה בהבטחות מן הפה אל החוץ, אשר לא עמדה כוונה אמיתית מאחוריהן ונאמרו לבן רק בשל חוסר נעימות, וכי אילו המנוח היה רוצה להעביר את הכספים לבנו - היה יכול לעשות זאת או לשנות את הצוואה ללא כל בעיה.
בית המשפט: לא ניתן לבטל את הצוואה בטענה שהיא לא משקפת את רצונו של האב, בייחוד כאשר הבן כלל לא הוכיח שאביו התכוון להעביר לו כספים
חוק הירושה מונה עילות שונות אשר יכולות להביא לפסילתה של צוואה, למשל אם היא נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת. בתחילת דבריו הזכיר השופט כי החוק אינו מאפשר לבטל צוואה רק משום שהיא לא משקפת את רצונו של המצווה, וכי מכל מקום רצונו של מוריש נבחן על פי המועד שבו ערך את צוואתו ולא כל מועד אחר.
די בכך כדי לדחות את התנגדותו של הבן, המשיך השופט, אך מכל מקום ציין שכלל לא השתכנע כי רצונו של המנוח במקרה זה היה כפי שטען בנו. דווקא ההנחה כי האב המנוח הבטיח לבנו כספים ללא כוונה אמיתית לעשות זאת, מתיישבת יותר עם הנסיבות.
עורך הדין שהיה מעורב בפגישות שבין האב ובנו אשר בהן נדונה סוגיית הירושה, טען כי הבן הוא זה שיזם את הפגישות והוא זה שביקש לבדוק את נכסי האב. הוא תיאר את מערכת היחסים בין השניים כמורכבת ומדבריו התברר כי מי שניסה להעביר חלק מרכושו של האב לידי הבן הוא הבן עצמו. כך גם עלה מתמליל השיחה שהועבר לבית המשפט.
יש לך שאלה?
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה
מלבד זאת ציין השופט כי עלו תמיהות מעדותו של הבן, בעוד חקירתה הנגדית של האלמנה לא העלתה דבר שיכול לחזק את טענותיו של הבן. אי לכך ההתנגדות שהוגשה נדחתה, והשופט הורה להוציא צו קיום צוואה. הבן חויב בהוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.
ת"ע 68463-01-17
ת"ע 68823-01-17
עודכן ב: 14/05/2018