הזכויות המגיעות למי שנפגע בזמן ששירת בצה"ל כחייל סדיר ולמי שנפגע במהלך שירותו כאיש כוחות הביטחון במשטרה, בבית הסוהר, במשמר האזרחי וכדומה, נקבעות הלכה למעשה על ידי הוועדה הרפואית במשרד הביטחון.


הגשת תביעה להכרה בנזקי גוף שנגרמו במהלך השירות הצבאי מתחילה בפנייה לקצין התגמולים באגף השיקום. אם הוא מכיר בכך שקיים קשר סיבתי בין הפציעה לבין השירות הצבאי או תנאי השירות ולמעשה מאשר את הבקשה - הנפגע יישלח לוועדה הרפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות וגובה התגמולים המגיעים לו.


הוועדה הרפואית תבחן את הנפגע ותקבע האם הוא זכאי לקבל אחוזי נכות באופן זמני או קבוע, ומהם אחוזי הנכות. גובה הפיצויים ייקבע בהתאם לשיעור הנכות.


כיצד מוגדרת נכות המזכה בפיצויים במשרד הביטחון, ואיך נקבע סכום הפיצויים?


הוועדה הרפואית תבחן את סוג הפגיעה ותקבע בהתאם לתקנות הנכים ונתוני המקרה האם מדובר בנכות זמנית או קבועה ומהי מידת חומרתה. סכום הפיצויים תלוי באחוזי הנכות שנקבעים על ידי הוועדה. אם האחוזים נמוכים מ-10%, אזי אף על פי שהפגיעה הוכרה על ידי אגף השיקום, היא אינה מזכה בכל פיצוי. שיעור נכות שנע בין 10% ועד 20% יזכה את הנפגע במענק חד פעמי. רק שיעור נכות גבוה מכך יזכה את הנפגע בקצבה חודשית.


על פי חוק הנכים, נכות מוגדרת כאובדן היכולת או הפחתת הכושר לפעול פיזית או שכלית באופן רגיל. רק מי שנפגע במהלך או עקב שירותו הצבאי או שירותו בכוחות הביטחון, כתוצאה מחבלה או מחלה, או שמצבו הרפואי הוחמר בעקבות השירות, זכאי להגיש תביעה להכרה בפגיעתו על ידי משרד הביטחון.


גם חבלה שנגרמה במהלך חופשה מאושרת מהשירות הצבאי יכולה לזכות בפיצויים, אך בתנאי שהנפגע נחבל במהלך השבועיים הראשונים של חופשתו, וכאשר נקבעת נכות בשיעור מינימלי של 20%. ניתן להגיש תביעה להכרה בפגיעה גם זמן רב לאחר הפגיעה, אולם חשוב כבר במועד התאונה לפרט את מהותה ונסיבותיה במסגרת דוח תאונה שייערך על ידי מפקדו של הנפגע.


בשל החשיבות הרבה שבקביעת אחוזי הנכות, חשוב להגיע לוועדה ערוכים מראש, בצירוף כל המסמכים והבדיקות הרפואיות הרלוונטיים, ותוך הבנה לגבי הפרטים שיש למסור.


איך מתנהלת התביעה להכרה בנכות על ידי קצין התגמולים, ומהן סמכויותיה של הוועדה הרפואית?


כדי לקבל תגמולים חודשיים ממשרד הביטחון, תחילה יש להוכיח כי החבלה נגרמה במהלך השירות או בעקבותיו, וכי יש קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הפגיעה. לצורך הכרה בכך, יש להגיש בקשה לאישורו של קצין התגמולים.


לאחר מכן, הוועדה הרפואית תקבע מהי דרגת נכותו של הנפגע. הוועדה הרפואית היא הגוף המוסמך לקבוע האם הנפגע זכאי לקבל אחוזי נכות ובאיזה שיעור, בהתאם להחלטותיה לגבי הנכות הרפואית והתפקודית של הנפגע, ומהי חומרת מצבו הרפואי.


הוועדה הרפואית במשרד הביטחון מורכבת מרופאים מומחים אשר ממונים על ידי יו"ר הוועדות הרפואיות, והחלטתם מתבססת על פי הממצאים הרפואיים, באופן עצמאי ובלתי תלוי.


איך מתנהלת הבדיקה שמבצעת הוועדה הרפואית של משרד הביטחון?


הנפגע יתייצב בפני חברי הוועדה, אשר אחד מהם לפחות יהיה רופא מתחום ההתמחות הרלוונטי לפגיעה, אם כי יכולים להיות בוועדה גם שלושה רופאים מומחים. מזכיר הוועדה הרפואית יציג בפני הנפגע את חבריה וירשום את ההליך באופן מפורט בפרוטוקול.


תחילה תינתן לנפגע הזדמנות להציג את מלוא טענותיו, או לחלופין לבא כוחו כגון עורך דין, ולהגיש חוות דעת רפואיות ומסמכים רפואיים רלוונטיים, אשר יירשמו אף הם בפרוטוקול. לאחר מכן הפרוטוקול יועבר לעיונו של הנפגע, אשר יחתום עליו.


בשלב השני, יבוצעו בדיקות פיזיות או נפשיות בהתאם לנסיבות המקרה. בשלב הבדיקות ניתן לבקש כי מלווה מטעם הנפגע יהיה נוכח. מלבד זאת יעיינו חברי הוועדה בתיעוד הרפואי שהוגש בפניה.


בשלב השלישי תקיים הוועדה דיון בעניינו של הנפגע, אך ללא נוכחותו. מזכיר הוועדה יפרט בפרוטוקול את הדיון ואת ההתייחסות שניתנה לכל הטיעונים והמסמכים שהוצגו.


לבסוף תגיע הוועדה להחלטה בדבר אחוזי הנכות, וזאת על סמך שיקולים רפואיים ונתוני המקרה. ההחלטה המנומקת תירשם בפרוטוקול, לרבות האופן שבו חושב שיעור הנכות. במקרים מסוימים ייקרא הנפגע להגיע לבדיקות נוספות או לוועדה נוספת, לצורך העברת פרטים נחוצים נוספים.


כיצד צריך להיערך לקראת הוועדה הרפואית של משרד הביטחון, ואיך ניתן להוכיח החמרה במצב הרפואי?


חשוב לתעד את נזקי הגוף מהמועד הקרוב ביותר האפשרי למועד הפגיעה או התפרצות המחלה. כמו כן, יש לשמור את התיעוד הרפואי המלא ואת ממצאי מלוא הבדיקות הרפואיות שהתבצעו מרגע הפציעה, לרבות מרשמי תרופות, בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם, סריקות סי טי וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר.


חשוב להדגיש את הנתונים החשובים ביותר בניירת ולהניח את התיעוד הקריטי ביותר ומסקנות הרופאים המומחים בראש הניירת.
מי שפגיעתו הוכרה בעבר על ידי אגף השיקום רשאי להגיש בקשה נוספת לעיון מחדש בעניינו במקרים שבהם חלה התדרדרות במצבו הרפואי מאז שנבדק, לצורך העלאת שיעור הנכות. הדבר נכון גם במקרים שבהם הוכרה נכות בשיעור נמוך שאינו מזכה בפיצויים ואף אם שיעור הנכות שנקבע עומד על 0%.


במקרה כזה, יופנה הנפגע לבדיקה נוספת בוועדה הרפואית של משרד הביטחון. הוועדה הרפואית מוסמכת לקבוע האם מצבו הרפואי אכן החמיר, ולקבוע אחוזי נכות חדשים בהתאם למצב הנוכחי. לצורך הוכחת החמרת המצב חשוב מאוד להגיש תיעוד רפואי וחוות דעת רפואיות המעידים על ההחמרה.


מתי חלה התיישנות ולא ניתן עוד להגיש תביעה להכרה במצב הרפואי, ומהן הדרכים לערער על מסקנות הוועדה הרפואית במשרד הביטחון?


חשוב לדעת כי אמנם ניתן להגיש תביעה גם זמן רב לאחר הפגיעה בפועל, אולם זאת בתוך פרק זמן של שלוש שנים מיום השחרור מהצבא או שירות כוחות הביטחון. מלבד מקרים חריגים, לא ניתן עוד להגיש תביעה להכרה בנכות אחרי מועד זה, משום שחלה על התביעה התיישנות ולכן היא תידחה על הסף.


עם זאת במקרים מסוימים וכפי שמפורט בחוק, אפשר להאריך את תקופת ההתיישנות. זאת לדוגמה אם קיים תיעוד רשום של החבלה, מסמכים רפואיים היכולים להעיד על הטיפול או התרופות שנדרשו לצורך הטיפול וכן במקרים נוספים.


ניתן לערער על כל החלטה של הוועדה הרפואית, הן במקרים שבהם נקבע כי הנפגע אינו זכאי לשיעורי נכות כלל, והן במקרים שבהם הנפגע מבקש להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לו. תחילה ניתן לערער בפני ועדה רפואית עליונה, אך גם על החלטה זו ניתן להגיש ערעור בבית המשפט.


כדי לוודא שמלוא הזכויות ממומשות אל מול משרד הביטחון, כדאי לשקול להיוועץ עם עורך דין אשר עוסק בתחום או להיות מיוצג בשלבי התביעה, לרבות במהלך ההתייצבות בוועדה הרפואית. אמנם ניתן להגיע לבד לוועדה ולהגיש תביעה באופן עצמאי, אולם לעתים במקרים כאלה התביעה עלולה להידחות רק מכיוון שלא הוצג מלוא התיעוד הרפואי או לא הוגשה חוות דעת רפואית שהייתה יכולה להגדיל את הסיכויים לקבל הכרה בפגיעה.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


בכל מקרה, חשוב להתייצב בפני הוועדה מוכנים וערוכים מראש, להכין את המסמכים הרלוונטיים והראיות הנוספות ואף להיערך מראש להצגת הטיעונים בפני חברי הוועדה באופן ברור וממוקד. ייעוץ ראשוני עם עורך דין עוד לפני ההתייצבות בוועדה, יכול לאפשר את מימוש הזכויות המקסימליות בהליך שמתבצע אל מול משרד הביטחון.