חוזה שכירות ללא סעיף בעלי חיים: נדחתה תביעה לפינוי שוכרים שגידלו חיות בדירה

במסגרת תביעה לפינוי מושכר, בעלי דירות יכולים לפנות שוכרים בעייתיים מהדירה בתוך פרק זמן מוגבל ומקוצר של חודשיים בלבד, כאשר מטרתו היחידה של ההליך היא לטפל בפינוי השוכרים, מבלי להתייחס לסוגיות אחרות כגון חובות כספיים או דרישה לפיצויים עקב פגיעה ברכוש.

ואולם, כדי שתביעה לפינוי מושכר תתקבל בבית המשפט, בעל הדירה נדרש להוכיח לא רק שהשוכרים הפרו את חוזה השכירות, אלא הפרו אותו באופן יסודי. זאת בין שמדובר באי תשלום דמי השכירות, בסירוב הדיירים לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות, או בטענת המשכיר להשחתת הרכוש או הדירה עצמה. ללא הוכחת הפרה יסודית של החוזה - בית המשפט ידחה את התביעה.

כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעתו של בעל דירה לפנות בני זוג ששכרו את דירתו, בטענה שהם מפרים באופן יסודי את ההסכם, גורמים לנזקים בגינה, מגדלים מגוון גדול של בעלי חיים ואף מפעילים את הדירה כשלוחה של מרפאתה של השוכרת, אשר עוסקת כווטרינרית.

ואולם, בחינה מדוקדקת של החוזה ומכלול טענותיו של המשכיר, הביאה את השופט למסקנה ברורה כי לא מדובר בהפרה של החוזה, לא בהפרה בכלל ובוודאי לא בהפרה יסודית. התביעה נדחתה, ובעל הדירה חויב לשלם לצמד השוכרים את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין, בסכום כולל של 8,500 שקלים.

בעל הדירה: השוכרים הציבו בריכה בגינה שהרסה את המדשאה, מגדלים מגוון בעלי חיים לרבות תרנגולת שמלכלכת את הדירה, ומפעילים שלוחה של מרפאתה הווטרינרית של השוכרת

התביעה הוגשה על בסיס שלוש טענות מרכזיות של בעל הדירה. טענתו הראשונה הייתה כי בריכת הרחצה הענקית שהציבו בני הזוג בחצר, בשטח של כ-15 מ"ר ובמשקל ניכר, הרסו את הגינה ובעיקר את המדשאה. הנזק הוא גם עתידי, טען המשכיר, מאחר שנוצר קושי לגדל דשא מחדש במקום.

טענתו השנייה של בעל הדירה התבססה על מספר החיות אשר מתגוררות בדירה, על מגוון החיות ועל ייחודן - לרבות ארנבת, אוגרים, חתול, כלב ואף תרנגולת אשר מתרוצצת בחופשיות ברחבי הדירה.

הוא טען כי בנו הפעוט שהיה בדירה חשב שמדובר בגן חיות, ומכיוון שאין סעיף בחוזה השכירות אשר אוסר על גידול חיות בנכס, טען כי הפרת החוזה נובעת מכך שהדיירים אינם שומרים על ניקיון הנכס, וכי הדירה מלאה לכלוך ומריחה לא טוב.

על פי טענתו השלישית של בעל הנכס, השוכרים מפרים את החוזה בכך שהם מפעילים מתוך הדירה בית עסק - שלוחה של מרפאה וטרינרית. כהוכחה לכך הצביע על מספר בעלי החיים בבית, על הימצאותם של כלובים בנכס ועל הכנסת חתולה החשודה בכך שהיא חולה או מקבלת טיפול תרופתי.

בית המשפט: הבריכה בחצר מהווה שימוש סביר בנכס, חוזה השכירות אינו מתייחס כלל לגידול בעלי חיים - אפילו לא ג'ירפה או סוס פוני, ולא הוכח כי מופעלת בדירה מרפאה וטרינרית

טענותיו של התובע נבחנו אחת אחת על ידי השופט, אשר דחה אותן בזו אחר זו. הטענה לגבי הגינה נדחתה תוך קביעה כי מדובר בחשש בלבד של בעל הנכס, ולא בראיה מוצקה אשר נתמכת על ידי חוות דעת מקצועית. החוזה אינו אוסר על הצבת בריכה, הזכיר השופט, וקבע כי מדובר בשימוש סביר של הדיירים, שהם הורים לילדים.

לגבי הטענה על בעלי החיים, קבע השופט כי החוזה אינו מתייחס לסוגיית גידול חיות בדירה, ובכל הנוגע ללכלוך הנטען כתוצאה מגידול החיות - הזכיר השופט כי השוכר רשאי לעשות בנכס שאותו הוא שוכר כרצונו, כל עוד הוא אינו מפר את החוזה או פוגע בזכויות הקניין של בעל הנכס. כלומר, השוכרים רשאים להתגורר בנכס מבולגן ואף מלוכלך, כל עוד ישיבו את הנכס לבעליו כשהוא נקי ומסודר. מלבד זאת, כלל לא הוכח כי הדירה מלוכלכת.

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף

לגבי הטענה השלישית על הפעלת מרפאה וטרינרית בשטח הדירה, השופט דחה אף אותה, בהיעדר כל ראיה לכך. השופט אף קיבל את הטענה כי החתולה ה"חולה" היא למעשה חיה בריאה אשר מתגוררת בדרך כלל במרפאה, ובסופי שבוע מתגוררת בדירה השכורה. כמו כן השתכנע השופט כי התובע ידע על קיומן של החיות כבר בתחילת תקופת השכירות.

מסיבות אלה נקבע כי החוזה כלל לא הופר, והתביעה לפינוי המושכר נדחתה. בעל הדירה חויב לשלם לדיירים את הוצאות המשפט בסכום של 8,500 שקלים.

תא"ח 34407-10-17