בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קיבל חלקית תביעה של חברת הדרכה בגרפיקה ממוחשבת כנגד מנהלת חשבונות שהועסקה אצלה במשך תקופה של כשלוש שנים, אשר דרשה מהעובדת פיצויים בטענה כי התנהלותה הרשלנית, לרבות הוצאות שהוציאה על חשבונה של המעסיקה לצרכים פרטיים והפרת חוזה העבודה, גרמו לה נזקים כלכליים.
מנגד, בית הדין קיבל את תביעתה הנגדית של העובדת לשעבר כנגד החברה לקבלת פיצויי הפיטורין אשר נשללו ממנה בטענה כי ביצעה עבירות משמעתיות, וזאת אף על פי שהייתה זכאית לפיצויים אלו מאחר שהתפטרה לאחר שהייתה בחופשת לידה כדי לטפל בבתה. כמו כן טענה כי לא קיבלה פדיון דמי חופשה ודרשה פיצויים על כך.
התוצאה הסופית הייתה שמחד גיסא, המעסיקה תקבל פיצויים מהעובדת לשעבר בסכום כולל של כ-17 אלף שקלים עבור הרכישות הפרטיות שביצעה על חשבונה, אך מאידך גיסא היא חויבה לשלם לה פיצויי פיטורין וכן פדיון חופשה בסכום כולל של כ-28 אלף שקלים.
העובדת ביצעה רכישות בכל-בו חצי חינם על חשבון המעסיקה ושלחה את האריזות לכתובת מגוריה ולבני משפחתה
טענותיה העיקריות של החברה בתביעתה היו כי העובדת רכשה באמצעות כרטיס האשראי של המעסיקה מזון עבור ביתה וצורכיה האישיים ברשת בתי הכל-בו "חצי חינם", במשך תקופה שנמשכה יותר משנה. כמו כן טענה כי לקחה כספים שונים ששולמו על ידי לקוחות החברה, הפרה את חוזה העבודה וגרמה נזקים כלכליים שונים עקב מחדליה והתנהגותה הרשלנית.
רכישות המזון הפרטיות שביצעה העובדת הוכחו באמצעות תשתית ראייתית מספקת, הכוללת ראיות לכך שחבילות המזון נשלחו לכתובתה ולכתובות נוספות של בני משפחתה. כמו כן, השופט קיבל את התחושה כי העובדת אכן התרשלה בעבודתה, וחוללה בה אי סדרים עקב אי דיווחים ועיכובים בתשלומים. ואולם, השופט הדגיש כי גם המעסיקה עצמה התרשלה בכך שבחרה שלא לפקח ולהשגיח בזמן אמת על התנהלותה של העובדת.
לגבי הטענה על הפרת חוזה העבודה, הזכיר השופט כי כאשר מדובר בהפרה מצדו של העובד, התשובה לשאלה האם יחויב בפיצויים בשל כך תלויה בהיקף ההפרה, כאשר הטלת פיצויים על עובד בגין הפרת החוזה עקב התנהגות רשלנית מתבצעת בזהירות רבה. זאת בהתחשב בעובדה שפעולות מוטעות של עובד הן חלק מהסיכונים אשר מעסיקים צריכים להביא בחשבון ולהיערך אליהן.
במקרה זה קבע השופט כי לא הוכחה התרשלות מצדה של העובדת בהיקף אשר מצדיק להטיל עליה לשלם פיצויים למעסיקתה לשעבר. זאת בין היתר מכיוון שלא הוכח כי ההתנהגות הרשלנית נבעה מכוונת זדון, וכן לאור עצימת העיניים של המעסיקה עצמה.
נוסף על כך קבע השופט כי לא הוכח שהעובדת העלימה כספים אשר התקבלו מלקוחות, כפי שטענה המעסיקה. הוא קבע שמדובר בהאשמה במעשה עם גוון פלילי אשר מבוססת רק על ראיות נסיבתיות וחשד לא מבוסס של המעסיקה. על כן למעשה רק הטענה לגבי רכישות המזון של העובדת התקבלה.
בית הדין: העובדת זכאית לפיצויי פיטורין למרות הפרות המשמעת, מכיוון שהתפטרה לצורך טיפול בילד לאחר חופשת הלידה
לגבי תביעתה של העובדת ולאור הפרות המשמעת שביצעה אשר הוכחו במהלך המשפט, השופט קבע כי אילו הייתה מפוטרת, ייתכן שניתן היה לשלו ממנה את פיצויי הפיטורין מכוח חוק פיצויי פיטורין. אבל במקרה זה היא זכאית לפיצויי הפיטורין משום שהתפטרה כדי לטפל בילדתה לאחר חופשת הלידה, ועילה זו מצדיקה את זכאותה לקבלת הפיצויים.
השופט אמנם קבע כי בשל התנהלותה הרשלנית, העניין מותיר תחושה מקוממת, אך אין לבית הדין או למעסיקה סמכות לפגוע בזכאותה לפיצויי פיטורין או לשלול אותם.
כמו כן, זכותה של העובדת לקבלת פדיון עבור ימי החופשה אינה תלויה בהתנהלותה במהלך העבודה. היות שחובת ההוכחה כי ימי החופשה שולמו לעובדת או שהיא ניצלה אותם במלואם מוטלת על המעסיקה, והיא לא עמדה בנטל ההוכחה, נקבע כי העובדת לשעבר זכאית לקבל תשלום עבור 25 ימי חופשה.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר חויבה העובדת בפיצויים בסכום של כ-17 אלף שקלים בגין הרכישות שביצעה לצרכים פרטיים ואישיים באמצעות כרטיס האשראי של המעסיקה, אולם המעסיקה חויבה לשלם לה פיצויי פיטורין בסכום של כ-21 אלף שקלים, וכן פדיון ימי חופשה בסכום נוסף של 7,000 שקלים. העובדת חויבה גם בהוצאות המשפט של המעסיקה בסכום של 8,000 שקלים.
סע"ש 30649-01-14
ס"ע 20897-04-14
עודכן ב: 10/05/2018