בית משפט השלום קיבל תביעה אזרחית של אישה כבת 70 כנגד המדינה, שהוגשה בטענה שהמדינה התרשלה והפרה את חובתה ליידע אותה לגבי הסיכונים התחלואתיים שעלולים להתרחש בעקבות הטיפולים שקיבלה בצעירותה כנגד גזזת באמצעות הקרנות.


האישה אשר נאלצה לעבור טיפולים קשים וניתוח בראשה להסרת גידול שהתפתח כתוצאה מטיפולי ההקרנות, תקבל מהמדינה פיצויים בסכום של 50 אלף שקלים. מלבד זאת תשלם המדינה את הוצאות המשפט בסכום של 13 אלף שקלים.


עוד לפני שהתגלה הגידול בראשה של האישה, היא הגישה תביעה לפיצויים ממשרד הבריאות בגין פגיעה בשיניים, נשירת שיער, כאבי ראש ופגיעות נפשיות, וזאת מכוח החוק לפיצוי נפגעי גזזת. חוק זה קובע כי כל מי שעבר טיפולים בהקרנות על ידי המדינה כנגד מחלת הגזזת, בין השנים 1946 ו-1960, ונפגע כתוצאה מכך - זכאי לקבל תשלומים מהמדינה. לאחר גילוי המחלה נקבעו לה אחוזי נכות בשיעור של 83%.


המדינה הייתה מחויבת לעדכן כל מי שעבר טיפולי הקרנות בגזזת על סיכוני התחלואה בעקבות הטיפולים


בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון במקרה דומה, נקבע כי חלה על המדינה חובה ליידע את האוכלוסייה שטופלה בהקרנות כנגד גזזת לגבי הסיכונים המוגברים לתחלואה בעקבות ההקרנות, וזאת בשנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000. לכן ניתן לקבל פיצויים בגין הפרת חובת המדינה בשנים אלו, עקב פגיעה באוטונומיה.


כמו כן נקבע כי מהמועד שבו הוגשה תביעה לפיצויים מכוח חוק הגזזת על ידי התובעים, לא ניתן עוד לייחס למדינה הפרת חובת היידוע, וזאת משום שבשלב זה המטופלים כבר היו צריכים להיות מודעים לסיכונים שהם חשופים אליהם.


המדינה טענה כי מאחר שעברו יותר מעשר שנים מהיום שבו התפתחה המחלה, חלה התיישנות ולא ניתן עוד להגיש תביעה אזרחית בגין הנזק. ואולם, מכיוון שבמקרה זה האישה הגישה את תביעתה לפיצויים מכוח החוק עוד לפני שאובחן הגידול בראשה, קבעה השופטת כי לא חלפה תקופת ההתיישנות והיא עדיין יכולה לדרוש ולקבל פיצויים עבור הפגיעה באוטונומיה.


טענה נוספת שהעלתה המדינה היא שהאישה הגישה את תביעתה ללא עילה. אך השופטת הזכירה כי בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, המדינה אכן לא יידעה אותה בדבר הסיכונים ובשל כך הפרה את חובתה. זאת בין השנים 1991 ועד 2002 - היא השנה שבה הגישה לראשונה את התביעה לתשלומים לפי חוק הגזזת.


עוד טענה המדינה כי התובעת לא שינתה את התנהלותה ולא פנתה לבדיקות מקיפות יותר גם אחרי שהגישה את התביעה למשרד הבריאות, כלומר כאשר כבר ידעה על הסיכון התחלואתי המוגבר. משכך נטען כי אין קשר סיבתי בין העובדה שהמדינה הפרה את חובת היידוע לבין האבחון המאוחר של הגידול בראשה.

 

יש לך שאלה?

פורום גזזת | פוליו


אך השופטת דחתה גם טענה זו, והצביעה על מספר פסקי דין שקבעו באופן ברור כי יש לפסוק פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה גם ללא הוכחת קשר סיבתי בין אי הגילוי להתנהלות המטופל לאחר מכן. על כן החליטה לקבל את התביעה ולחייב את המדינה בתשלום פיצויים בסכום של 50 אלף שקלים, וכן 13 אלף שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט.


ת"א 35303-01-12