תביעה לירידה בשמיעה פיצויים: למה הביטוח הלאומי סירב להכיר בפגיעה בעבודה לשחקנית ששמיעתה נפגעה בהופעה?

לאחרונה התקבלה תביעתה של שחקנית כנגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. השחקנית תבעה להכיר בה כנפגעת עבודה עקב פגיעה באוזניה שאירעה במהלך הופעה - רעש יוצא דופן בעוצמתו אשר בקע ממערכות ההגברה וגרם לה לפגיעה משמעותית בשמיעה.

בית הדין אימץ את חוות דעתו של מומחה רפואי בתחום אף אוזן גרון, אשר הצביעה על קשר ברור בין הירידה בשמיעה לבין ההופעה שבה נשמע רעש חזק, וקבע כי מדובר בפגיעה בעבודה. לאור קבלת התביעה, המוסד לביטוח לאומי חויב לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסכום של 3,000 שקלים.

אילו פגיעות יכולות להיחשב פגיעה בעבודה, והאם הנזק שנגרם לשחקנית קשור לאירוע שבו נפגעה שמיעתה?

באופן עקרוני, ההגדרה של פגיעה בעבודה כוללת נזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת עבודה או מחלת מקצוע, אם בדרך לעבודה, במהלכה או בדרך אחרי העבודה, כמו גם בהשתלמויות מקצועיות או בערבי גיבוש וימי כיף. תקנות הביטוח הלאומי מפרטות רשימה סגורה של פגיעות אשר יכולות להיחשב מחלות מקצוע, כאשר פגיעה בשמיעה היא אחת מהמחלות המנויות בה.

במקרה הנדון, השחקנית אשר עובדת כעצמאית נחשפה לפני כשלוש שנים לרעש חזק מאוד במהלך הופעה. לטענתה, אחרי כן שמעה צפצופים חזקים ורועשים, ובסיום ההופעה התקשתה לשמוע את עצמה או אנשים אחרים מעוצמת הרעש בשתי אוזניה. כתוצאה מהירידה בשמיעה היא נאלצה לעבור מספר ניתוחים לשיפור השמיעה.

המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין קבע בחוות דעתו כי הרעש מהרמקולים גרם לפגיעה בשמיעה, מאחר שגרם להתפרצות מחלה באוזניה של השחקנית, שלא הייתה פורצת אלמלא אותו רעש.

המוסד לביטוח לאומי ביקש הבהרה מהרופא - כיצד ייתכן שהפגיעה נגרמה בעקבות אותו אירוע, אם בפועל השחקנית עברה ניתוחים באוזניים כארבע שנים לפני כן. תגובתו של הרופא הייתה כי על פי הבדיקות שביצע, ללא החשיפה לרעש, לא הייתה נגרמת פגיעה בשמיעתה בטונים הגבוהים.

ואולם, המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה בטענה שמסקנותיו של הרופא היו שגויות או לכל הפחות לא מדויקות. מאחר שלא הוכח קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה שנגרמה, לטענת המוסד לביטוח לאומי, יש לדחות את התביעה.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי השחקנית סבלה ממחלה באוזניה עוד לפני המועד שבו נפגעה שמיעתה לטענתה. עם זאת, השופטת התייחסה לכך שעל פי חוות דעתו של המומחה הרפואי, קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הליקוי שממנו סובלת השחקנית היום. כמו כן, היא לא מצאה טעויות בחוות הדעת הרפואית.

יש לך שאלה?

פורום ועדה רפואית

בהתאם להלכה הפסוקה, על בית הדין לאמץ את חוות הדעת הרפואיות המוגשות לו, אלא אם כן יש עילה משפטית חריגה שלא לקבל את חוות הדעת. מאחר שהשופטת לא מצאה פגמים מהותיים שיכולים להוות עילה לדחיית חוות הדעת הרפואית, נקבע כי הוכח הקשר הסיבתי הנדרש בין התאונה לבין הפגיעה בשמיעה של התובעת. לאור מסקנה זו, תביעתה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה התקבלה על ידי בית הדין. מאחר שהתביעה התקבלה, המוסד לביטוח לאומי חויב בתשלום הוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של 3,000 שקלים.