.jpg)
בישראל ניתן לנהל הליכי גירושין בשתי ערכאות שיפוטיות עם סמכויות מקבילות: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. מלבד סוגיית הגירושין עצמם והסדרת הגט, אשר רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בה, אפשר לדון בסוגיות הכרוכות בגירושין כגון קביעת המשמורת והמזונות בשתי הערכאות המשפטיות.
מהי סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת מזונות קטינים?
כאשר מוגשת תביעה לגירושין אל בית הדין הרבני, אפשר לכרוך במקביל תביעה לקביעת מזונות עבור הילדים המשותפים. עם זאת, הילדים עצמם יוכלו להגיש תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה במועד מאוחר יותר, וזאת בנסיבות מסוימות.
על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות הילדים במקרה שהוגשה אליו קודם לכן תביעה לגירושין על ידי הבעל או האישה. סמכות זו ניתנת לבית הדין הרבני רק אם לא הוגשה לפני כן תביעה מקבילה למזונות הילדים בבית המשפט, או לחלופין כאשר שני הצדדים מסכימים כי הדיון בעניין המזונות יתנהל בבית הדין הרבני.
למרות זאת, בית המשפט העליון קבע הלכה שלפיה אין לכרוך תביעה למזונות ילדים ולהגישה לבית הדין כאשר התביעה מוגשת בשמם של הילדים עצמם, אלא רק כאשר התביעה מוגשת על ידי אחד מהצדדים - כלומר על ידי אחד ההורים - לצורך החזר הוצאותיו עבור מזונות הילדים. הלכה זו נקבעה כדי לאפשר להגיש תביעה עצמאית לתשלום דמי המזונות בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת במטרה להבטיח כי הילדים יזכו בסכום מזונות הולם.
מדוע בית הדין הרבני קבע כי לא ידון בסוגיית מזונות הילדים שנכרכה לתביעת גירושין, למרות סמכותו העקרונית להכריע בעניין?
לאחרונה הכריע בית הדין הרבני בבאר שבע, בהרכב של שלושה דיינים, כי אף על פי שהוא מוסמך באופן עקרוני לדון במזונות ילדים, במקרה הספציפי שנדון בפניו, כריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין לא התבצעה באופן כנה. על כן הוחלט להעביר את הסמכות בעניין המזונות אל בית המשפט לענייני משפחה.
במקרה הנדון, הגיש הגבר תביעת גירושין לבית הדין הרבני כולל מזונות אישה וילד, לאחר שמפגשי הגישור שהתקיימו בינו לבין אשתו בהליך ליישוב סכסוך נכשלו. כעבור חודשיים תבעה האישה מזונות עבור הילד בבית המשפט.
לטענתה, הסמכות היחידה לדון במזונות היא של בית המשפט, וזאת מכיוון שצריכה להיות הסכמה של שני הצדדים כדי שבית הדין יכריע בעניין זה. שלושת דייני בית הדין דחו טענה זו, הן על פי לשון החוק והן לפי הלכת בית המשפט העליון.
למרות זאת, במקרה זה הגיעו הדיינים למסקנה כי כריכת המזונות בתביעת הגירושין לא התבצעה בכנות, וזאת בין היתר מכיוון שהגבר לא הגיש אל בית הדין מסמכים המעידים על יכולותיו הפיננסיות והכנסותיו החודשיות, לצורך קביעת סכום המזונות הראוי.
כמו כן, לאחר שהגבר הגיש את תלושי השכר שלו התברר כי הכנסתו החודשית גבוהה בכ-2,000 שקלים מההכנסה שעליה הצהיר במסגרת תביעתו, כפי שטענה האישה.
יש לך שאלה?
לאור זאת דייני בית הדין הרבני קיבלו את הרושם שכריכת המזונות על ידי הבעל לא הייתה כנה, ומסיבה זו, אף על פי שהבהירו כי באופן עקרוני יש לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניין מזונות הילד, במקרה הספציפי הזה יש להעביר את ההכרעה לידי בית המשפט לענייני משפחה.
.jpg)
.jpg)
