למרבה הצער, עבירות מין הן מהנפוצות ביותר, והן מתבצעות בכל מקום ובכל שכבות האוכלוסייה. ישנן כמה דרגות חומרה בכל הנוגע לעבירות מין, החל מאונס - עבירת המין החמורה ביותר - ועד מעשים מגונים כגון חשיפת איברים מוצנעים במקום ציבורי או הטרדות מיניות מילוליות.


ההגדרות לעבירות מין כוללות גם בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשים מגונים ועוד. החקיקה ומערכות המשפט מתייחסות בחומרה לעברייני מין, והעונשים אשר ניתנים בגינם עלולים להסתיים בתקופות ממושכות מאחורי סורג ובריח, אם כי כמובן העונש עבור אוננות במקום ציבורי לא יהיה שווה ערך בחומרתו לעונש בגין אונס או בעילה תוך ניצול יחסי מרות. אך מה קורה אם הוגשה תלונה כוזבת במשטרה כנגד אדם בטענה שביצע עבירת מין?


גרסה מול גרסה: איך ניתן להתגונן ולהימנע מהרשעה לאחר תלונת שווא על הטרדה מינית?


תלונת שווא למשטרה היא תלונה שקרית על עבירה שכלל לא בוצעה, או על התנהלות שלא אירעה כפי שמתואר בתלונה. בכל שנה מוגשות תלונות שווא בגין עבירות אלימות, תקיפה ואיומים, וגם בגין עבירות מין והטרדות מיניות. בשל העובדה שרבות מעבירות המין מבוצעות בחדרי חדרים, לא פעם מדובר במילה כנגד מילה.


על כן, כאשר מוגשת תלונה שקרית במשטרה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, עוד בטרם התייצבות במשטרה לחקירה. בכל אופן ניתן לסרב לחקירה לפני שמתייעצים עם עורך דין. כמו כן, כדאי לנסות ולאסוף ראיות או תיעוד שיכולים להצביע על כך שהתלונה לא מבוססת על אירוע שקרה באמת, בין שמדובר בהתכתבויות, במיילים, במציאת עדים אם אפשר וכדומה.


מה הוביל לזיכויו של אדם שהואשם בביצוע מעשים מגונים בצעירה במהלך נסיעה באוטובוס?


גם כאשר לא מדובר בתלונת שווא, אלא בתלונה המבוססת על מקרה שאירע באמת, אם מדובר במילה מול מילה לא תמיד כתב אישום חייב להוביל בהכרח להרשעה. לדוגמה, בית משפט השלום בפתח תקווה דן בתביעה בגין ביצוע מעשים מגונים באוטובוס, אשר הוגשה על ידי המדינה בהתבסס על עדותה של צעירה כבת 20 שטענה כי במהלך הנסיעה הנאשם מישש אותה באיבריה המוצנעים בניגוד לרצונה.


ואולם, לאחר שמיעת שתי הגרסאות, נקבע כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בפלילים רק על סמך עדותה של המתלוננת במקרה זה. על כן הנאשם זוכה, אף על פי שגם גרסתו לא נמצאה מהימנה.


כתב האישום שהוגש כנגד הגבר תיאר כיצד במהלך נסיעה באוטובוס הומה אדם, הוא תפס בחזה של אותה צעירה, בעוד היא מנסה להתרחק ממנו ומסיטה את ידו. לאחר מכן שלח את ידו שוב ומישש אותה בבטן וברגל.


בעדותה בבית המשפט תיארה הצעירה כיצד ניסתה להתרחק לאחור ואף ביקשה מחברתה שנסעה עמה להתקרב אליה. כשהחלה לבכות והתוודתה בפני החברה שהוטרדה על ידי הנוסע, החברה התעמתה איתו ואף אמרה לו שייגשו לתחנת המשטרה.


מנגד טען הגבר כי לא עשה דבר, ואם נגע בצעירה זה היה בגלל בלימה פתאומית או שנדחף על ידי נוסע אחר, אך מכל מקום לא ביצע בה מעשים מגונים בכוונה כפי שעולה מכתב האישום נגדו.


מאחר שלא נמצאו עדים למעשים המדוברים, מדובר היה בגרסה מול גרסה. אף על פי שבמקרים של עבירות מין ניתן להרשיע גם על סמך עדות המתלונן בלבד, במקרה זה קבעה השופטת כי הן הצעירה והן הנאשם מסרו עדויות שלא ניתן להאמין להן מעבר לספק סביר.

 

יש לך שאלה?

פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה


עדותה של הצעירה הותירה רושם כי לא חשפה את כל הנסיבות, וכללה מספר פרטים שלא התאימו לפרטים אשר צוינו במסגרת כתב האישום, כגון מספר הפעמים שהוטרדה על ידי הנאשם. מכיוון שלא ניתן היה לקבוע בוודאות מה אירע באותו מקרה, לא ניתן לבסס הרשעה, קבעה השופטת, והחליטה לזכות את הגבר.


ת"פ 47492-11-16