התנאים להעסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וזכויותיהם של העובדים מוגדרים במסגרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. החוק מגדיר את חברות הקבלן כחברות העוסקות במתן שירותי כוח אדם לעבודה בחברות אחרות.


ישנם עובדי קבלן המועסקים דרך חברות השמה או חברות כוח אדם אשר משתלבים בעבודה השוטפת של החברה שבה הם עובדים בפועל, וישנם עובדי קבלן המספקים שירות לחברה האחרת, כגון שירותי אבטחה או שירותי ניקיון.


כמו לכל עובד שכיר בישראל, גם לעובדי הקבלן מגיעות זכויות שונות כגון ימי חופשה, דמי מחלה, זכויות בפנסיה, דמי הבראה, זכויות להפסקה מסודרת ועוד. כמו כן מסדיר החוק את נושא הפיטורין של עובדי הקבלן, ואת זכויותיהם להליך פיטורין תקין לרבות שימוע וכן לפיצויי פיטורין.


זכויות עובדי כוח אדם בפיטורין: מתי מעסיק רשאי לפטר עובד כוח אדם ומתי העובד זכאי לקבל פיצויים?


החוק קובע פרק זמן של תשעה חודשים שבהם מעסיק רשאי להעסיק עובד במתכונת של כוח אדם, ולאחר מכן עליו להעסיקו באופן ישיר או לחלופין להחליט על פיטוריו. עם זאת, תנאי זה המחייב העסקה לאחר תשעה חודשי עבודה חל רק כאשר מדובר בקבלני כוח אדם ולא על עובדים בחברות המספקות שירותים.


כמו כן, תנאי זה אינו חל כאשר מדובר בעובדי מחשוב, העוסקים בהטמעת מערכות מחשוב, פיתוח מערכות מחשוב או תחזוקת מערכות מחשוב. עובדים אלו יכולים להיות מועסקים כעובדי קבלן לתקופות ממושכות, גם לאחר עבודה של תשעה חודשים.


עובד קבלן זכאי לקבל פיצויי פיטורין מלאים אם לאחר סיום העסקתו חברת הקבלן אינה מספקת לו עבודה אחרת, או כאשר חברת הקבלן אינה משלמת לו משכורת כאשר הוא בין עבודות.


עובד מחשוב דרך חברת כוח אדם במוסד לביטוח לאומי פוטר בניגוד לחוק - ויקבל פיצויים בגין הליך הפיטורין הפגום ועוגמת נפש בסכום של 60 אלף שקלים


לאחרונה קיבל בית הדין לעבודה את תביעתו של עובד מחשוב לאבטחת מידע, אשר הועסק במוסד לביטוח לאומי באמצעות חברת כוח אדם ופוטר עקב הפרת נהלים - אף על פי שאותם נהלים כלל לא הובאו לידיעתו. בית הדין קבע כי הליך פיטוריו נעשה בניגוד לחוק ובחוסר תום לב, וחייב את הביטוח הלאומי לשלם לו פיצויים בסכום של 60 אלף שקלים, וכן לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בסכום של 6,000 שקלים.


בשנת 2011 החל לעבוד במשרדי המוסד לביטוח לאומי בירושלים דרך חברת כוח אדם. עם זאת, הוא קיבל אישור לעבוד באופן חלקי גם בתל אביב, בשל מצבו הרפואי של בנו ולאור הקרבה היחסית של המשרדים למקום מגוריו.


בחלוף ארבע שנים זומן לשיחת בירור בביטוח הלאומי, אשר טען כי לא דיווח על שעות העבודה בתל אביב כדין באמצעות כרטיס הנוכחות. בעקבות אותה שיחה נערך לו שימוע על ידי חברת הקבלן בנוכחותם של נציגי הביטוח הלאומי, ולאחר חודש פוטר מעבודתו לאלתר.


העובד טען כי בכל שנות עבודתו התנהל לפי הנחיות הממונה הישיר שלו, ולכן הליך פיטוריו לא היה מוצדק והתבצע בחוסר תום לב. מנגד טען הביטוח הלאומי כי יש להפנות את הטענות כלפי חברת הקבלן משום שהיא הייתה מעסיקתו הישירה, ואילו חברת הקבלן טענה כי הטענות מופנות כלפי התנהלות הביטוח הלאומי ולא כלפי התנהלותה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדי קבלן | חברות כוח אדם וחשיפת שחיתות בעבודה


השופטת התרשמה כי מי שהעסיק את העובד בפועל היה המוסד לביטוח לאומי, אשר הוא זה שאף החליט על פיטוריו. כמו כן השתכנעה כי כלל לא קיבל הסברים לגבי אופן הדיווח, ולכן הליך הפיטורין היה פגום.


סע"ש 22795-09-15