אף על פי שהמדינה מעניקה הטבות שונות ליזמים ובעלי דירות לצורך ביצוע פרויקטים לחיזוק מבנים ישנים שאינם עומדים בתקן מרעידות אדמה, פעמים רבות נתקלים הדיירים בבעיות שונות במהלך הפרויקט, החל מדיירים סרבנים ועד הקפאת הבנייה או עיכוב משמעותי בהתקדמותה, ממגוון סיבות.
עיכוב מתמשך בפרויקט פוגע בעיקר בבעלי הדירות, בעוד הסיבה לכך נעוצה בהתנהלותו של היזם או הקבלן, ולכן חשוב מאוד לקבוע פיצויים מוסכמים כבר בחוזה ההתקשרות. מהן זכויות בעלי הדירות במקרה של עיכוב משמעותי בבנייה?
מדוע חלים עיכובים בפרויקטים של תמ"א 38, ומה צריך לקבוע במסגרת החוזה עם היזם?
תחילת יישום תוכנית לחיזוק המבנה במסגרת תמ"א 38 היא בהתקשרות בין בעלי הדירות לבין היזם, אשר במרבית המקרים מוטלת עליו האחריות לקבל את ההיתרים המתאימים מהרשות המקומית ולדאוג להתקשר עם חברת בנייה אשר תבצע בפועל את החיזוקים הנדרשים במבנה.
ההסכם כולל לוחות זמנים ואף תאריך לסיום הפרויקט, אולם ישנם מקרים שבהם העבודות מתעכבות באופן משמעותי. הסיבות יכולות להיות ליקויים לא צפויים, טענות שמעלים בעלי הדירות כלפי היזם, בעיות של היזם בקבלת מימון בנקאי, עיכובים לא צפויים מול הרשויות ועוד.
כדי למנוע מראש ככל האפשר עיכובים בתהליך, חשוב להציב ערבויות להתקדמות הבנייה כבר בשלב החתימה על החוזה עם היזם. יש לקבוע פיצוי מוסכם במקרה של עיכוב מעבר למועדים שנקבעו, וכן לקבוע כי במקרה של הפרה משמעותית של החוזה, ניתן יהיה להפסיק את ההתקשרות כך שהדיירים יוכלו לפנות ליזם אחר להשלמת הפרויקט.
פיצוי של 33 אלף שקלים בשל עיכוב של שמונה חודשים בפרויקט תמ"א 38
לאחרונה התקבלה תביעתו של בעל דירה בגבעתיים כנגד חברת בניה בגין אחריותה לעיכוב פרויקט לחיזוק הבניין. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב חייב את החברה לשלם לו פיצויים בגין שמונה חודשי עיכוב, בסכום של כ-33 אלף שקלים, לאחר ששוכנע כי העיכוב חל באחריותה.
במסגרת חוזה ההתקשרות בין החברה ודיירי הבניין, הוסכם בין הצדדים כי הבניין ישופץ ושטחי הדירות יורחבו בתמורה לזכויות בניה על גגו של המבנה. מועד סיום הפרויקט נקבע לפרק זמן של שנה, עם תקופת הארכה נוספת של 90 ימים נוספים.
ואולם, לאור העיכוב שחל עד לסיום העבודות, החליט אחד הדיירים לתבוע את החברה. לטענתו, כדי לזרז את ההליכים, הגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות אשר במסגרתה סכום הפיצוי המקסימלי עומד על סך של 33,400 שקלים. זאת חרף העובדה שסכום הפיצוי המגיע לו עומד על סך של 68 אלף שקלים, כך טען.
טענתה העיקרית של חברת הבניה הייתה כי כלל לא חל עיכוב, וכי העבודות שביצעה לאחר מועד ההארכה קשורות לתיקון ליקויים אך אינו מהוות הפרה של החוזה. כמו כן טענה החברה כי עקב התנהלות העירייה והדיירים חלו עיכובים שלא באחריותה.
ואולם, השופטת קבעה כי אכן חל איחור של שמונה חודשים במסירת הדירה המשופצת, והזכירה שנקבע פיצוי מוסכם במסגרת החוזה אשר כל מטרתו הייתה לתמרץ את החברה לסיים את העבודות במועד ולא להתעכב מעבר לכך.
יש לך שאלה?
על כן החליטה השופטת לקבל את תביעתו של בעל הדירה ולחייב את חברת הבנייה בסכום הפיצויים שנתבע, בסך של כ-33 אלף שקלים. כמו כן חויבה החברה לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 750 שקלים.
ת"ק 34837-02-17