הסתלקות מירושה הוא הליך שבמסגרתו יורש מוותר על חלקו בירושה, בין שמדובר ביורש מכוח צוואה או ביורש על פי דין. יורש אף יכול להסתלק מחלקו בעיזבון ולהעבירו לאדם אחר, אולם חוק הירושה מאפשר זאת רק כשמדובר בוויתור לטובת בן זוג, ילד או אח.


גם המועד שבו ניתן לוותר על העיזבון מוגבל בזמן, ואם העיזבון כבר חולק אז לא ניתן עוד להסתלק מהירושה.


מהן הסיבות להסתלקות מצוואה לטובת אח, ובאילו מקרים ניתן להתחרט?


במקרים מסוימים, כאשר היורשים הם ילדיו של המוריש, אחד מהאחים מסתלק מהירושה לטובת אחד האחים האחרים. יכולות להיות לכך מספר סיבות, למשל שיקולים כלכליים, עזרה לאח שמצוי בקשיים פיננסיים, כאשר הירושה כוללת בית מגורים ואחר האחים מתכוון להתגורר בו ועוד.


חשוב לדעת כי ההסתלקות מהירושה יכולה להתבצע בתמורה לתשלום פיצויים כספיים, וכן כי ניתן להסתלק מהעיזבון גם באופן חלקי בלבד, למשל לוותר על הזכויות רק בנכס מסוים.


כדי להסתלק מהעיזבון יש להגיש תצהיר מאומת לרשם הירושות או במקרים מסוימים לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר אישור התצהיר, ההסתלקות מקבלת תוקף משפטי מחייב, והיורש שהסתלק מהירושה ייחשב למי שלא היו לו זכויות בעיזבון מעולם.


עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן להתחרט ולבטל את ההסתלקות מהירושה. למשל, במקרים שבהם ההסתלקות התבצעה כתוצאה מאיומים או הפעלת לחץ, תרמית, הטעיה או מצג שווא.


האחות ביקשה לחזור בה שש שנים לאחר שוויתרה על הירושה לטובת אחיה, מה קבע בית המשפט?


לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בחדרה תביעה של אישה מבוגרת כנגד אחיה, אשר הוגשה כשש שנים אחרי שוויתרה על חלקה בירושה לטובתו. האח, הצעיר ממנה בשמונה שנים, קיבל את זכויותיה בבית שהתקבל בירושה מהאב.


האישה טענה כי הוטעתה על ידי אחיה, אשר ניצל את תמימותה ואת היחסים הטובים ששררו ביניהם כדי להשתלט על חלקה בבית המגורים. לדבריה, לאחר שהאב נפטר, הוא שכנע אותה לוותר על זכויותיה באמצעות חתימה על תצהיר מתנה, מבלי להסביר לה את משמעות חתימתה. הוא הסביר לה שחובות גדולים רובצים על הבית, וביקש ממנה להסתיר את העברת חלקה מבעלה וילדיה.


לאחר מכן גילתה כי גם יתר האחים שוכנעו לחתום על תצהיר מתנה, וכי מיד לאחר מותו של אחד האחים אשר החזיק במחצית הזכויות בנכס, החליף את המנעולים ולמעשה השתלט על הבית. היא ביקשה לבטל את העברת הזכויות לאחיה לאור התנהלותו, וטענה כי היא עדיין רשאית להתחרט לפי חוק המתנה, משום שהזכויות בנכס עדיין לא נרשמו על שמו.


האח הציג תמונה שונה בפני בית המשפט. הוא טען כי כלל לא דרש מאחותו להסתיר את העובדה שהעבירה אליו את הנכס, וכי היא בחרה לעשות זאת מכיוון שביקשה לדאוג לו לקורת גג. כמו כן טען כי אמנם רבצו חובות גדולים בנכס כלפי מנהל מקרקעי ישראל והעירייה, וכי אחותו אינה יכולה להתחרט משום שזכויותיה לא היו רשומות על שמה.

 

יש לך שאלה?

פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


אחרי בחינת הדברים החליט השופט לקבל את גרסתו של האח, וקבע כי לא השתכנע שהאחות רומתה או הוטעתה, וכי היא אינה תמימה כפי שביקשה להציג. מכיוון שחלקה בבית לא היה רשום על שמה, הוסיף השופט, מהרגע שבו העבירה את החלק לאחיה מדובר במתנה שהושלמה. כלומר, היא אינה יכולה להתחרט כעת. לאור תוצאת המשפט, חויבה האחות בהוצאות המשפט בסכום כולל של 30 אלף שקלים.


תמ"ש 28232-03-16