חוק לשון הרע אוסר על פרסום פוגעני ברבים כנגד אדם באופן אשר גורם לפגיעה בשמו הטוב, אולם מנגד, כל עוד הדברים שפורסמו הם אמת, לא ניתן לתבוע פיצויים בגין לשון הרע, וזאת מלבד נסיבות חריגות.


עם זאת, לא פעם גם אם הפרסום אינו שקרי, הוא גורם לפגיעה בפרטיות באופן המהווה עילה לתביעה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, אשר אוסר על פרסום מבזה, משפיל או פרטי של אדם ללא ידיעתו או ללא אישורו.


במקרים אחרים, עצם הפרסום יכול לפגוע הן בשמו הטוב של אדם והן להפר את פרטיותו. כיצד בתי המשפט קובעים את הפיצויים במקרים אלה?


פגיעה בשם הטוב והפרת פרטיות במסגרת הליכי גירושין


הדוגמאות הנפוצות ביותר למקרים שבהם מדובר הן בהוצאת דיבה או לשון הרע והן בפגיעה בפרטיות, הן במקרים של סכסוכים בתוך המשפחה, ובעיקר במסגרת הליכי גירושין או לאחר סיום ההליכים.


פעמים רבות מפרסמים בני הזוג לשעבר מידע אישי ופוגעני, מבזה או משפיל כנגד הצד השני, או עוברים על החוק להגנת הפרטיות במטרה לקבל מידע שיוכלו להשתמש בו בבית המשפט - למשל, מצלמים את הצד השני או מאזינים לו ללא ידיעתו.


במקרים כאלה, יכול הצד הנפגע לתבוע פיצויים בגין פגיעה בפרטיות, לשון הרע או הוצאת דיבה. החוק מאפשר לקבל פיצויים גם ללא הוכחת נזק, אולם במקרה כזה חלה הגבלה על גובה הפיצויים.


השכנה הפיצה כי השכן מסרב לתת גט לאשתו, ותשלם לו פיצויים בסך 300 אלף שקלים עקב פגיעה בפרטיות ולשון הרע


בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהגיש גבר כנגד אישה שהתגוררה בסמיכות אליו, חברתה של אשתו לשעבר, אשר הציגה אותו כסרבן גט במיילים ובעלונים שהפיצה בין התושבים עד שנאלץ לשנות את מקום מגוריו ולמכור את העסק. השכנה חויבה בפיצויים כפולים בסכום כולל של 300 אלף שקלים, וכן הוטל עליה לשאת בהוצאות המשפט בסכום נוסף של 35 אלף שקלים.


במסגרת התביעה טען הגבר כי שכנתו עשתה כל שביכולתה לפגוע בפיצרייה בבעלותו, ומלבד הצגתו בפני התושבים כסרבן גט היא אף הציעה מגשי פיצה ללקוחות שהגיעו כדי שלא יקנו בעסקו. הוא הבהיר כי לא רק שלא סירב לתת לאשתו את הגט - הוא זה שהגיש את התביעה לגירושין.


מנגד טענה השכנה כי כל שעשתה הוא לשלוח מיילים לתושבים מתוך אזרחות טובה ורצון טוב לעזור לחברתה, גרושתו של התובע, ואף לא אמרה כי הוא סרבן גט - אלא כי הוא מסרב לתת את הגט. מבחינתה, מדובר בשני דברים שונים.


ואולם, השופט הבהיר כי לומר על אדם שהוא מסרב לתת גט והכינוי סרבן גט הם זהים, ודחה את טענותיה של השכנה כי הדברים השקריים שפרסמה נעשו מתוך אזרחות טובה. הוא הזכיר כי סרבן גט הוא אדם שאינו פועל על פי פסק דין של בית הדין הרבני המחייב אותו להתגרש ולתת גט, ולכן לא היה כל מקום להציג את התובע כסרבן גט ולגרום לפגיעה כה חמורה בשמו הטוב ובפרטיותו, עד שאולץ לעזוב את היישוב ולמכור את הפיצרייה כתוצאה ממעשיה.

 

יש לך שאלה?

פורום פגיעה בפרטיות


בשל חומרת הפגיעה שנגרמה לו, קבע השופט כי השכנה תשלום לו פיצויים כפולים, הן בגין פגיעה בפרטיות והן בגין לשון הרע. סכום הפיצויים נקבע על 300 אלף שקלים, ומלבד זאת נקבע כי השכנה תשלם את הוצאות המשפט בסכום של 35 אלף שקלים.


ת"א 19650-05-15