לא פעם חותמים צדדים להסכם על זכרון דברים לפני החתימה על החוזה הסופי, אם בעסקה לרכישת דירה, בעסקה לשכירות, בהסכמים מסחריים, בהסכמי עבודה ועוד. זכרון הדברים נתפס בעיני רבים כהצהרת כוונות ותו לא, מעין מסמך לא מחייב אשר נחתם בין הצדדים, שניתן לביטול בכל עת.


ואולם, במקרים מסוימים ייחשב זכרון הדברים כמסמך מחייב לכל דבר ועניין, ואי עמידה בכללים שנקבעו בו עלולה להיחשב הפרת הסכם ועילה לתביעת פיצויים בבית המשפט.


פיצוי בגין הפרת זכרון דברים: באילו מקרים ייחשב זכרון דברים לחוזה מחייב?


על פי חוק החוזים, חוזה בין שני צדדים מתהווה כאשר אחד הצדדים מציע דבר מה והצד השני מעוניין לקבלו, כאשר שני הצדדים קובעים את התנאים לעסקה ומסכימים להם. החוק אינו מגדיר כלל מהו זכרון דברים או מהו תוקפו המשפטי.


על כן, נקבע בפסיקה כחזקה כי אין לראות בהסכם מוקדם לחוזה הסופי כהסכם מחייב. עם זאת, ניתן לסתור את החזקה הזו, ולמעשה במקרים רבים קובעים בתי המשפט כי זכרון הדברים הוא הסכם מחייב וכי הפרתו מצדיקה תשלום פיצויים.


כאשר בית המשפט נדרש לקבוע האם חוזה מסוים מחייב את הצדדים, הוא יבחן מה הייתה כוונתם של הצדדים והאם גמרו בדעתם לחתום על חוזה מחייב, וכן יבחן את פרטיו הפורמליים של החוזה שנחתם, כגון האם מצוינים בו תאריכים, סכומים, התניות או פיצויים בגין הפרת ההסכם.


התחייבו לשכור גן ילדים אך לא חתמו על החוזה הסופי - וחויבו בפיצויים של כ-45 אלף שקלים עקב הפרת זכרון הדברים


לאחרונה התקבלה תביעה לפיצויים עקב הפרת זכרון דברים בבית משפט השלום בקריות. התובעת הפעילה גן ילדים בנכס בבעלותה עד שהחליטה לפרוש, אך השוכרים הפוטנציאליים שהתחייבו לשכור את הנכס ולהמשיך בפעילות הגן במסגרת זכרון דברים, לא התייצבו לחתום על החוזה הסופי.


הם חויבו לשלם סכום כולל של כ-52 אלף שקלים, המורכב מכ-45 אלף שקלים בגין הפרת החוזה, וכן תשלום נוסף עבור הוצאות המשפט ושכר טרחה.


זכרון הדברים בין הצדדים נחתם לאחר חודשיים של משא ומתן, והוא כלל את הסכמות הצדדים לגבי גובה דמי השכירות ותאריך העברת הנכס לידיהם. בשלב מאוחר יותר הוסיפו הצדדים סעיפים נוספים להסכם, לרבות מועד החתימה על החוזה הסופי והעברת הצ'קים לידי בעלת הנכס.


ואולם, השוכרים התחמקו ולא התייצבו לפגישה שבה היו צריכים לחתום על הסכם השכירות הסופי. על כן נאלצה בעלת הנכס לבטל את העסקה ביניהם.


בתביעתה טענה כי המועד המאוחר שבו התבטלה עסקת השכירות גרם לה הפסדים כלכליים חמורים, וכן כי המוניטין של גן הילדים נפגע וכי נגרמה לה עוגמת נפש. מנגד טענו השוכרים כי בעלת הנכס הכניסה סעיפים לחוזה ללא הסכמתם, ולכן היא הייתה אחראית לפיצוץ העסקה.


השופטת התרשמה כי שני הצדדים ראו בזכרון הדברים כחוזה בעל תוקף משפטי, וזאת לאור התנאים המפורטים בו, קביעת תאריך החתימה על החוזה הסופי, סכום דמי השכירות וכדומה. מלבד זאת הגיעה למסקנה כי החוזה בוטל באחריות השוכרים, אשר משכו את בעלת הנכס באופן שלא אפשר לה לאתר שוכרים אחרים בזמן.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני חוזים / הסכמים


סכום הפיצויים נקבע על פי חצי שנת שכירות והוצאות פרסום הנכס, והועמד על סך של כ-45 אלף שקלים עבור הפרת זכרון הדברים, בתוספת כ-6,000 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין.


ת"א 47832-04-14