חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כל אדם אשר נגרמו לו פגיעות כתוצאה מתאונת דרכים, זכאי לקבל פיצויים. לא משנה מי אחראי להתרחשות תאונת הדרכים או אם הנפגע אשם באופן מלא או חלקי לפציעתו, לא משנה אם מדובר בהולך רגל, בנוסע, או בנהג, וגם במקרים שבהם תאונת הדרכים נגרמה בעקבות עבירות תעבורה חמורות כגון נהיגה בשכרות או במהירות מופרזת, ואפילו בתאונות פגע וברח - הזכאות לקבל פיצויים היא אבסולוטית.


את התביעה לפיצויים מגישים כנגד פוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו התרחשה הפגיעה, או כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע במקרה של פגיעת הולך רגל או רוכב אופניים. אם הרכב הפוגע לא היה מבוטח או במקרים של תאונת פגע וברח, כאשר זהות בעל הרכב הפוגע אינה ידועה - אפשר לקבל פיצויים מקרן הפיצויים הממשלתית "קרנית".


ואולם, רק במקרים שבהם התאונה נכנסת להגדרת תאונת דרכים כפי שקובע החוק, ניתן יהיה לקבל פיצויים.


האם גם פציעות שנגרמות בכניסה לרכב או ביציאה ממנו נכנסות להגדרה שבחוק?


סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר מהי תאונת דרכים, וקובע כי מדובר במאורע שבמסגרתו אדם נפצע בעקבות שימוש ברכב מנועי לצורך תחבורה. על פי החוק, גם כניסה אל כלי הרכב או יציאה ממנו נחשבות לשימוש ברכב, ולכן לכאורה אם נגרמים לאדם נזקי גוף כשהוא נכנס אל רכבו או יוצא ממנו, הוא יוכל לקבל פיצויים.


עם זאת, יהיה עליו להוכיח כי השתמש ברכב למטרת תחבורה, אחרת פציעתו לא תיכנס לגדר החוק. כלומר, אם נכנס לרכב כדי להתחיל בנסיעה, יש לו זכאות לקבל פיצויים מכוח החוק. מנגד, אם נכנס לרכבו שלא במטרה לנסוע אלא, למשל, כדי להכניס ציוד אל הרכב, הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצויים עקב פגיעה בתאונת דרכים.


הדבר נכון גם לגבי יציאה מהרכב - רק אם הפגיעה מתרחשת בעת יציאה מהרכב בסיום נסיעה, ולא בנסיבות אחרות, היא תיכנס להגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.


נהג החליק מהרכב בזמן שפרק מטען במסגרת עבודתו, האם חברת הביטוח תשלם לו פיצויים כנפגע תאונת דרכים?


לאחרונה נדונה תביעה לתשלום פיצויים שהגיש נהג אשר נפצע במהלך עבודתו בחלוקת מזון, כאשר החליק בזמן הירידה מהרכב. חברת הביטוח סירבה לשלם לו פיצויים בטענה שהפציעה אינה נכנסת להגדרת החוק, ועל כן הוגשה התביעה לבית משפט השלום בחיפה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים בעקבות פגיעה בתאונת דרכים, בסכום של כ-60 אלף שקלים.


התאונה אירעה במהלך יום עבודתו של התובע, אשר עבד כנהג לחלוקת מזון מטעם חברת קייטרינג. כשיצא מהרכב החליק ונפל, וכתוצאה מכך שבר את קרסולו. מאחר שהתאונה אירעה במהלך העבודה, המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה, וקבע לו שיעור נכות לצמיתות בשיעור של 10%. כמו כן נאלץ הנהג להיעדר מעבודתו במשך שלושה חודשים בעקבות הפציעה.


למרות זאת, חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב העבודה סירבה להכיר בו כנפגע תאונת דרכים וטענה כי נסיבות התאונה כפי שתיאר כלל אינן הגיוניות. לגבי הנזק שנותר לו טענה כי לאחר שהחלים חזר לעבוד במשרה מלאה ולא נגרם לו כל נזק חמור, אולם הנהג עצמו טען כי הוא סובל עד היום מכאבים, אינו מסוגל לעמוד לזמן ממושך וסובל מצליעה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


השופטת השתכנעה מגרסתו של הנהג, וקבעה כי עצם העובדה שנפצע בזמן שיצא מהרכב כדי לפרוק מטען מהווה עילה להכיר בו כנפגע תאונת דרכים. הפיצוי נקבע בהתחשב בכך שמלאו לו 51 שנה והוא ניתן עבור שלושת חודשי ההיעדרות מהעבודה, עזרת הזולת, הפסדי שכר עתידיים והחזר עבור ההוצאות הרפואיות, על סך של כ-60 אלף שקלים. כמו כן חברת הביטוח חויבה בהוצאות המשפט.


ת"א 29119-11-15