חלוקת הפנסיה בין שתי נשים: המנוח היה נשוי פעמיים, למי שייכת הפנסיה שצבר?

במסגרת הליך גירושין, מבוצעת חלוקה של הרכוש המשותף אשר צברו בני הזוג במשך שנות הנישואין. הרכוש המשותף כולל חסכונות, חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, רכב, דירת מגורים וכן את הזכויות בפנסיה שצברו שני הצדדים במהלך החיים המשותפים. במצב שבו קיים פער בין נכסי הפנסיה של בני הזוג, יבוצע איזון בין הזכויות הפנסיוניות, כך שכספי הפנסיה יחולקו באופן שווה.

האם האישה הראשונה זכאית לזכויות בפנסיה של הגרוש לאחר פטירתו?

לאחרונה קיבל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים תביעה לאיזון כספי פנסיה, אשר הגישה אישה כנגד העיזבון שהותיר אחריו הגרוש שלה לאחר שהלך לעולמו. למעשה, התביעה הוגשה כנגד אלמנתו של המנוח מנישואיו השניים, אשר ירשה את עיזבונו. התובעת דרשה לבצע איזון של כספי הפנסיה אשר נצברו לטובתה ולטובת הגרוש המנוח מהרגע שנפרדו בשנת 2000 ועד מועד פטירתו כ-13 שנים לאחר מכן, והעמידה את סכום התביעה על סכום של כ-500 אלף שקלים.

למרות התנגדותה של האלמנה, קיומו של הסכם יחסי ממון אשר ערכו האישה הראשונה והמנוח, שבמסגרתו נקבע כי כל אחד מהם יהיה זכאי לתבוע בעתיד איזון פנסיוני, הביא את השופט להכרעה כי יש לקבל את התביעה. על כן, שתי הנשים יחלקו ביניהן את הסכום שצבר המנוח בפנסיה. הסכום המדויק ייקבע בפסק דין משלים, היות שטרם התבצע תחשיב. המשפט הסתיים ללא פסיקת הוצאות משפט לטובתה של התובעת, בשל התנהלותה במהלכו.

לאחר ארבעה עשורים של חיים משותפים כזוג נשוי וגידול שתי ילדות משותפות, החליטו התובעת והמנוח להיפרד. כעבור עשר שנים, בשנת 2010, הגירושין התבצעו באופן סופי. במהלך תקופת הנישואין הממושכת ועוד לפני שהחליטו להתגרש, צברו שני הצדדים זכויות בפנסיה, כל אחד במקום עבודתו.

המנוח נישא בשנית זמן קצר לאחר הגירושין, ונפטר כשלוש שנים לאחר מכן ממחלה. לפני פטירתו העביר את מרבית רכושו לאשתו השנייה, וכן הותיר אחריו צוואה שבמסגרתה הוריש לה את מלוא עיזבונו, מלבד שלוש דירות נופש באילת שאותן בחר להוריש לשתי בנותיו.

האם הסכם הממון בין המנוח ואשתו הראשונה נערך רק למראית עין?

במסגרת כתב התביעה טענה האישה הראשונה כי היא זכאית לזכויות בפנסיה של הגרוש, משום שהן נצברו במשך חייהם המשותפים כזוג נשוי. היא צירפה לתביעה הסכם יחסי ממון אשר נחתם ביניהם בשנת 2008 במהלך הליך הגירושין, שבו נשמרה באופן מפורש זכותם של כל אחד מהצדדים לתבוע בעתיד איזון פנסיוני. לדבריה, העובדה שלא בוצע איזון פנסיוני במועד שבו חתמו על הסכם הממון, אינה פוגעת בזכותה לתבוע כעת את ביצוע האיזון ולקבל את הכספים המגיעים לה.

מנגד, טענה האישה השנייה כי ניתן לראות שהסכם הממון מקפח לכאורה את בעלה המנוח, וכי הוא נחתם למראית עין בלבד. לטענתה, במסגרת ההסכם הצדדים כינו תשלום מסוים כ"מזונות" רק כדי להתגבר על מגבלה משפטית, אשר מנעה מהתובעת לקבל קצבת שאירים לאחר מותו מבלי שתהיה זכאית לקבל מזונות.

האלמנה המשיכה וטענה כי המנוח ורעייתו הראשונה למעשה הסכימו כי היא אינה זכאית למזונות, וכי הסכום החודשי שהועבר אליה בפועל הוא למעשה האיזון הפנסיוני שאותו היא דורשת כעת.

אמנם בפסק דינו לא הסתיר השופט את אי הנוחות שעוררה התנהלותה של התובעת במהלך המשפט, ואת העובדה שהגישה בעבר תביעה מיותרת כנגד האישה השנייה. ואולם, הוא לא קיבל את טענותיה של הנתבעת בנוגע להסכם הממון, ואף הדגיש כי אינה יכולה לטעון שמדובר בהסכם למראית עין, בתור היורשת של המנוח.

יש לך שאלה?

פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים

השופט הוסיף כי ניתן לראות בהסכם שהמנוח עצמו לא ראה בסכום ששילם לגרושתו איזון פנסיוני אלא התייחס אליו כדמי מזונות, ולכן קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שההסכם נערך מתוך כוונת מרמה.

בהתחשב בתקופת הנישואין הממושכת של התובעת והמנוח, המשיך השופט, והעובדה שאלמנתו קיבלה מחצית מנכסיו לאחר שנות נישואין ספורות, חלוקת כספי הפנסיה בין שתי הנשים היא תוצאה הוגנת וסבירה. הסכום המדויק של הכספים אשר יועברו לידי האישה הראשונה ייקבע בפסק דין משלים. עם זאת, השופט לא הטיל על הנתבעת לשאת בהוצאות המשפט של התובעת, וזאת בשל התנהלותה של התובעת במהלך המשפט.

תמ"ש 28247-01-15