במסגרת חוזה עבודה סטנדרטי מוסדרת מערכת היחסים בין המעסיק לבין העובד, ונקבעות הסכמות אשר אמורות למנוע סכסוכים עתידיים ביניהם, כגון תשלומי בונוסים, סעיפי אי תחרות וכדומה. ההסכם אף אמור לכלול סעיפים אשר מאפיינים את אופי העבודה וענף העבודה הספציפיים, ולכן קיימים סוגים שונים של הסכמי עבודה.
למרות ההבדלים, מרבית ההסכמים כוללים את הגדרות התפקיד של העובד, את גובה השכר ותשלום השכר, מהן הזכויות הסוציאליות והאחרות ועוד. האם חוזה שחקן שנחתם לתקופה קצובה נחשב לחוזה עבודה לכל דבר ועניין?
מהם ההבדלים בין חוזה שחקן אעשר נחתם עם קבוצת ספורט לבין חוזה עבודה סטנדרטי?
חוזה שחקן אשר נחתם בין ספורטאי לבין הקבוצה המעסיקה אותו שונה במהותו מחוזה עבודה סטנדרטי. למשל, חוזה שחקן כדורגל כפוף לתנאים אשר קבועים בתקנון ההתאחדות, ודורש אישור של הרשות לבקרה תקציבית בליגות המקצועיות.
עם זאת, קיימים גם הרבה קווי דמיון בין הסכם עבודה רגיל להסכם בין ספורטאי לקבוצתו. החוזה תמיד יכלול את גובה השכר שיקבל השחקן ואת אופן העברתו, לרבות בונוסים ותשלומים נוספים. שחקן לא יוכל לקבל תמורות נוספות מלבד התמורות שנקבעו בחוזה.
כמו כן, שני הצדדים רשאים להפסיק את ההתקשרות ביניהם ולסיים את החוזה במקרה שבו השחקן או הקבוצה מעוניינים בכך, וכמובן במקרה ששני הצדדים רוצים לבטלו. הדרכים לסיום ההתקשרות ביניהם אמורות להיכלל במסגרת סעיפי ההסכם.
במקרה שנוצרות מחלוקות בין השחקן לבין הקבוצה או איגוד הספורט, המחלוקות ייפתרו במסגרת בוררות. למשל, כאשר מדובר בשחקן כדורגל, בוררות ההתאחדות לכדורגל תכריע בנוגע לסכסוך. ואולם, כאשר מדובר בסכסוכים אשר קשורים לזכויות הסוציאליות של השחקן על פי דיני העבודה הכלליים, הסכסוכים יוכרעו על ידי בית הדין לעבודה.
בית הדין לעבודה: שחקן כדורגל אשר החוזה עמו לא חודש זכאי לקבל פיצויי פיטורין
לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי במקרה שקבוצת כדורגל אינה מודיעה לשחקן החתום איתה על חוזה לתקופה קצובה כי החוזה לא יחודש בעונה הבאה, הדבר ייחשב לפיטורין המזכים את השחקן בפיצויי פיטורין ובזכויות סוציאליות נוספות. עוד נקבע כי על הקבוצה להודיע לשחקן שאינה מתכוונת להאריך את החוזה לעונה נוספת לפחות שלושה חודשים לפני שהעונה הבאה נפתחת.
שחקן הכדורגל אשר שיחק בקבוצה במרכז הארץ במשך שלוש שנים, היה חתום על חוזה לתקופה קצובה, כפי שנהוג בכל ענפי הספורט הקבוצתיים. על פי חוק פיצויי פיטורין, עובד שהועסק על פי חוזה לתקופה קצובה, אשר לא הוארך בתום התקופה - ייחשב כאילו פוטר, אלא אם כן המעסיק הציע לו לחדש את ההסכם והוא סירב לכך.
טענת הכדורגלן הייתה כי פוטר מאחר שלא קיבל הצעה לחדש את החוזה, ולכן מגיעים לו פיצויי פיטורין וזכויות נוספות כגון הפרשות לקרן הפנסיה, דמי הבראה ועוד.
הקבוצה טענה מנגד שכלל לא התכוונה לפטר אותו, אלא חשבה שלא צריך לחדש את החוזה משום שהמשך ההעסקה חל באותם תנאים. לטענתה, הוא זה שעזב את הקבוצה מרצונו מפני שהחליט לשחק בקבוצה אחרת.
יש לך שאלה?
פורום דיני ספורט - ייצוג ספורטאים
השופטת השתכנעה כי אמנם השחקן לא קיבל כל הצעה מהקבוצה לחידוש החוזה ולכן למעשה פוטר. היא קיבלה את תביעתו באופן חלקי וחייבה את הקבוצה לשלם לו פיצויי פיטורין בסכום של 25 אלף שקלים, וכן הפרשות לקופת גמל בסכום של כ-2,800 שקלים. כמו כן חויבה הקבוצה לשלם הוצאות משפט בסכום של 3,000 שקלים.
סע"ש 48378-01-15