המשמעות העומדת מאחורי קביעת משמורת משותפת על ילדים לאחר גירושי הוריהם, היא שותפות מלאה ושווה של שני ההורים בגידול הילדים, בטיפולם ובמימונם, לרבות חלוקה שוויונית של זמני השהות בין שני הבתים. משמורת משותפת נחשבת לפתרון הטוב ביותר עבור הילדים, וניתן לראות מגמה ברורה בשנים האחרונות של יותר ויותר מקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת.


עם זאת, עד היום היה נהוג לחייב את האבות הגרושים במזונות עבור ילדיהם, גם במקרים שבהם האימהות הגרושות משתכרות יותר מהם והכנסותיהן גבוהות יותר. פסיקה תקדימית שניתנה היום בבית המשפט העליון בעקבות עתירה שהוגשה על ידי שני גברים גרושים אשר נדרשו לשלם מזונות אף שנשותיהם לשעבר מרוויחות שכר זהה או גבוה מהם, משנה את התמונה.


בית המשפט העליון: הגיע הזמן לשנות את ההלכה שהייתה נהוגה עד כה בנוגע לחיוב במזונות ילדים


הנושאים המורכבים והשכיחים ביותר בבתי המשפט לענייני משפחה נוגעים לגירושין של בני זוג עם ילדים קטינים משותפים, כאשר נדרשת הכרעה בענייני משמורת ותשלום מזונות. חיוב האב במזונות הילדים בישראל מבוסס על ההלכה הדתית, המטילה את האחריות להוצאות בכרוכות בגידול הילדים עד גיל שש אך ורק על הגבר, אך גם בגילאים גדולים יותר.


במקרים של משמורת משותפת שבמסגרתה הילדים מתגוררים גם אצל האב, הוא עדיין מחויב לשלם במקביל מזונות, וזאת ללא קשר לגובה הכנסותיו, גם אם האישה משתכרת סכומים גבוהים ממנו.


העתירה הוגשה על ידי אבות שביקשו לחלוק באופן שווה את נטל תשלום המזונות עם האימהות, אשר גובה הכנסתן עלה על שכרם. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בחן האם הגיע הזמן לשנות את ההלכה שהייתה נהוגה עד כה במקרים של משמורת משותפת על ילדים בגילאי שש עד 15.


פירוש הדין העברי על פי המקורות והחלטת מועצת הרבנות הראשית, כמו גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הביא את בית המשפט למסקנה כי התשובה לכך חיובית. זאת על בסיס הגישה ההלכתית המחייבת את תשלום המזונות לילדים בגילאים אלו על שני ההורים באופן שווה, מדין מצדקה. על כן נקבע כי חלוקת הנטל בתשלום המזונות תיקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית של כל אחד מהצדדים, לרבות הכנסות ממשכורת.


שוויון בתשלום המזונות על פי עקרון טובת הילד


בית המשפט הוסיף וקבע כי חיוב הנשים הגרושות במזונות במקרים שבהם הן משתכרות יותר מהאבות מגשימים הן את עקרון טובת הילד והן את עקרון השוויון בין המינים. החיוב על פי היכולת הכלכלית של כל הורה יכול להפחית את גובה המזונות שמשלמים היום אבות במשמורת משותפת, ובמקרים מסוימים שבהם שני הצדדים שקולים מבחינה פיננסית - כל צד יישא בהוצאות המזונות.


נוסף על כך הצביע בית המשפט על חוסר השוויוניות בתחומים אחרים של גירושין בישראל, אשר נקבעים על פי ההלכה היהודית. למשל, מקרים של סרבנות גט אשר מותירים את הנשים ללא יכולת להתגרש ולהתחיל דף חדש בחייהן. עם זאת, הוסבר כי לא מתקנים עוול בעוול, והדבר אינו מצדיק חיוב לא שוויוני של דמי המזונות.


עובדה נוספת שצוינה בפסק הדין היא כי מדובר רק על הסדרה חלקית של נושא מזונות הילדים, משום שההכרעה אינה מתייחסת כלל לתשלום מזונות לילדים מגיל לידה ועד גיל שש. בגילאים אלה, החובה לשלם מזונות מוטלת במלואה על הגבר.

 

יש לך שאלה?

פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים


עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג אשר ייצגה את אחד האבות הגרושים בעתירה אומרת בעקבות פסיקת בית המשפט העליון: "אני מברכת על פסק הדין שהוא תוצאה ראויה וצודקת במדינת ישראל של 2017. זו תוצאה הוגנת ששמה קץ לעוול שהוטל על האבות בשעה שהם מקיימים משמורת משותפת והכנסתם זהה להכנסות האם".