חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי אסור להפלות עובדים מחמת נטייתם המינית וזהותם המגדרית, במסגרת קבלה לעבודה, תנאי העסקה, קידום, הכשרה או יציאה להשתלמות מקצועית, פיטורין או תשלום פיצויי פיטורין והטבות ותשלומים המגיעים לעובדים בעת יציאה לפרישה.

 

עובד שזכותו לשוויון במקום העבודה הופרה מחמת נטייתו המינית או מחמת זהותו המגדרית, רשאי לפנות אל בית הדין לעבודה ולהגיש תביעה משפטית לתשלום פיצויים נגד המעסיק.

 

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מקים עילת תביעה לעובד נגד המעסיק אשר ביצע אפליה. לפי החוק, הנטל להוכיח כי המעסיק לא הפלה את העובד רובץ על המעסיק, כל עוד הוכיח העובד כי עמד בתנאים שהציב המעסיק לקבלה לעבודה, לקידום או להשתלמות, וכאשר מדובר בפיטורין, כל עוד הוכיח העובד כי לא התנהגותו ולא מעשיו הובילו לפיטוריו.

 

בית הדין עשוי לפסוק פיצויים לעובד שהופלה או למועמד שלא התקבל מחמת נטייתו המינית, בסכום של עד 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. בית הדין יכול אף להוציא צו מניעה או צו עשה כדי להשיב את העובד לעבודה, או במקרים שבהם מצא כי פיצויים בלבד אינם מספיקים, להורות למעסיק לקבלו לעבודה. עם זאת, לצורך קביעת גובה הפיצויים, מתחשב בית הדין בנסיבות כל מקרה ומקרה.

 

המנהל הפגין זלזול ולעג כלפי נטייתה המינית של העובדת

 

עובדת שפוטרה מתפקידה הבכיר במשרד התחבורה מחמת נטייתה המינית פנתה אל בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, והגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין אפלייתה ובגין הפגמים שנפלו בהליך השימוע וכן עקב התעמרות והתנכלות כלפיה על ידי המעסיק.

 

על פי עובדות התביעה, במשך 14 שנים הועסקה התובעת מטעם חברה לאספקת שירותי שמירה ואבטחה, באגף הביטחון במשרד התחבורה, בתפקיד מנהלת משימה אבטחת מתקנים. תפקידה כלל בין היתר קליטת מועמדים לתפקידי אבטחה, בקרה ופיקוח על עבודתם של המפקחים.

 

בחודש ספטמבר 2013, התובעת ובת זוגה, שגם היא עובדת אגף הביטחון בתפקיד סגנית מנהלת מרכז המבצעים, החלו את הקשר הזוגי ביניהן. בתחילת שנת 2015, הודיע המעסיק לתובעת כי לא תמשיך לבצע תפקידה הבכיר ואף כינה את בת זוגה "אשתתה".

 

לטענת התובעת, כשנודע לממונה על הקשר הזוגי, הוא ערך שיחה וביקש ממנה לא לשתף את בת זוגה בנעשה באגף. בהמשך הודיע לה כי מעתה ואילך תידרש לדווח על כל פעילות מחוץ למשרד וכן תשמש כמזכירה בשל מחסור בכוח אדם. עקב כך התובעת החלה לסייע למנהלת האגף מבלי שהדבר פגע בעבודתה.

 

כעבור חודש ימים שוב דרש ממנה לבצע עבודות מזכירות. התובעת לא סירבה אולם הדרישה יצרה תחושה של חוסר הערכה לעבודתה. יומיים לאחר מכן, הודיע לה שתפקידה התייתר עקב שינויים אירגוניים והתובעת קיבלה הזמנה לשימוע לפני פיטורין.

 

התובעת טענה כי פוטרה עקב התנכלות מצד הממונה על רקע אישי ומגדרי, וכי רצף האירועים מיד לאחר השיחה העיד כי אכן יש קשר בין הגילוי על נטייתה המינית ואף לעצם היותה אישה. כמו כן, הממונה הבהיר לה, כי אם לא תסייע בעבודות המזכירות, לא תוכל להישאר בתפקידה הבכיר, שלאחר תקופה קצרה, לא היה עוד נחוץ.


יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית הדין כי העברת עובד מתפקיד ניהולי לתפקיד מזכירותי הוא פסול, וכי השימוש בביטוי "אשתתה" שנעשה על ידי המנהל הוא פוגעני, מעליב ומביש ואין לו כל מקום במערכת יחסי העבודה, בית הדין ציין כי היה על המנהל להיזהר בלשונו כדי שלא לפגוע בעובדת ולא לערב את דעותיו האישיות במערכת יחסי העבודה.

 

בסופו של דבר התביעה התקבלה, ונקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 50,000 שקלים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן פיצוי בגין הפגמים שנפלו בהליכי השימוע בשווי של שלוש משכורות בסך של 36,870 שקלים.

 

סע"ש 52099-02-15