חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, נדרש להגיב תוך זמן קצוב, המצוין באזהרה שנשלחה אליו. החייב יכול לשלם את החוב, לבקש פריסת תשלומים, לפתוח תיק איחוד או להגיש התנגדות, כגון טענת פרעתי או התנגדות לביצוע שטר.
חייב שאין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו, נדרש להתייצב באחת מלשכות ההוצאה לפועל לחקירת יכולת בתוך 21 ימים, אחרת ייחשב כמשתמט מחובותיו והוא צפוי להגבלות, להליכי הבאה ואף למאסר.
חייב המעוניין לסגור את התיק במהירות האפשרית, ללא הפעלת הליכי גבייה ונקיטת סנקציות, ומסוגל לעמוד בסכום החוב, יכול לשלם את מלוא החוב על פי הסכום המצוין באזהרה, בסניף לשכת ההוצאה לפועל שבו נפתח התיק, או בבנק הדואר, או לשלם ישירות לזוכה או לעורך הדין שמייצג את הזוכה.
תשלום מלוא החוב בתוך פרק הזמן שנקוב באזהרה, ימנע מהזוכה לנקוט נגד החייב הליכי גבייה נוספים כמו: עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ, מאסר, הגבלות ועוד. חייב שרוצה לשלם את מלוא הסכום, אך אינו יכול לשאת בתשלום, רשאי לבקש לפרוס את החוב לתשלומים חודשיים באמצעות בקשה לצו תשלומים, אלא אם מדובר בחוב מזונות.
החייב יכול לבקש לעבור חקירת יכולת, כדי לעמוד על יכולתו הכלכלית לשאת בחוב המדובר. באמצעות חקירת יכולת יכול רשם ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים חודשיים בהתאם לממצאי החקירה ובכך לסייע בפירעון החוב.
פירעון חוב באמצעות איחוד תיקים
במקרה שהרשם קבע סכום תשלומים חודשיים שהחייב אינו יכול לעמוד בו, ניתן להגיש בקשה לשינוי צו תשלומים, או לחלופין להגיש בקשה לאיחוד תיקים או לבקש להכריז על החייב כמוגבל באמצעים.
כאשר סכום החוב במספר תיקים שונים מגיע עד 50,000 שקלים, והחייב סבור כי הוא מסוגל לפרוע את החוב בתוך מספר שנים, הוא יכול לבקש לרכז את הטיפול תחת תיק מאוחד ובאמצעותו להגיע להסדר חוב עם הזוכים.
כדי לבצע איחוד תיקים, החייב נדרש לשאת בתשלום חודשי קבוע של 3% מכלל החובות. כאשר פעולה זו מונעת מצב שבו מספר נושים נוקטים נגד החייב הליכים משפטיים במקביל. בבקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים, החייב רשאי, כמו באיחוד תיקים, לאחד את תיקי ההוצאה לפועל, אך אינו מחויב לשלם 3% מסך חובותיו, אלא על פי צו תשלומים שקבע בית משפט.
ההבדל העיקרי בין איחוד תיקים להכרזת חייב כמוגבל באמצעים, הוא שבאיחוד תיקים, לא מוטלות הגבלות על החייב, אלא בנסיבות חריגות באישור הרשם, ועל חייב מוגבל באמצעים חלות כל ההגבלות באופן אוטומטי, לרבות: צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת חשבון בנק, הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי ומניעה מהקמת חברה או ניהול חברה.
הגשת טענת פרעתי והתנגדות לביצוע שטר
חייב ששילם את מלוא או חלק מהחוב שבגינו נפתח תיק הוצאה לפועל, יכול להגיש לרשם טענת פרעתי, שמשמעותה שהחייב שילם את החוב. כדי למנוע מהזוכה לנקוט בהליכי גבייה, ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בטענת פרעתי.
חייב שנפתח נגדו תיק לביצוע שטר או המחאה יכול להגיש התנגדות לביצוע שטר אם הוא סבור כי מצויים נימוקים מתאימים להצדיקה, כגון: היעדר חתימת החייב על גבי שטר, חשד לזיוף או לגניבה של המחאה, או כאשר התמורה עבור השטר או ההמחאה לא התקבלה. את ההתנגדות לביצוע שטר יש להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת האזהרה. במקרה שבקשת התנגדות הוגשה באיחור, יש לצרף בקשה להארכת מועד.
יש לך שאלה?
פורום התנגדות לביצוע שטר - התנגדות בהוצאה לפועל
החייב יכול להגיש התנגדות לתביעה על סכום קצוב, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו האזהרה. את התנגדות ניתן להגיש על בסיס נימוקים הקשורים לחוב עצמו, כמו במקרה שהחוזה שבגינו הוא חייב סכום כסף קצוב בוטל, או שהסכום הקצוב שולם במועד. כמו כן, ניתן להגיש התנגדות על בסיס טענה טכנית שלפיה לא התקיימו התנאים להגשת התביעה כתביעה על סכום קצוב.