.jpg)
חלמיש היא חברה לדיור ציבורי, הנמצאת בבעלותם המשותפת של עיריית תל אביב יפו ומשרד הבינוי והשיכון. החברה משכירה דירות מגורים למשפחות הזכאיות לדיור ציבורי בהתאם לקריטריונים שנקבעו לכך על ידי משרד הבינוי והשיכון, מספקת פתרונות דיור למשפחות נזקקות, מוכרת לדיירים הזכאים את דירות הדיור הציבורי בהנחה משמעותית, וכן מקדמת פינוי בינוי באזורים המתאימים לפרויקטים כגון פרויקט פינוי בינוי בכפר שלם, שבמסגרתו מקבלים תושבי השכונה הוותיקים תשלום עבור דיור חלופי או קרקע לבנייה עצמית.
חברת חלמיש מטפלת במבקשי דיור ציבורי בכל אזור תל אביב יפו, תוך ליווי וייצוג בוועדות הרלוונטיות במשרד הבינוי והשיכון, וכן פועלת לשיקום ופיתוח תשתיות בשכונות כגון שכונת שפירא, התקווה, שכונות ביפו, נווה צדק ועוד.
מי זכאי להתגורר בדיור ציבורי באזור תל אביב יפו?
בכל רחבי הארץ וגם באזור תל אביב, יש מחסור הולך וגובר במספר הדירות הציבוריות, ואי לכך הוחמרו התנאים לזכאות. החל משנת 2012, משפחות בלבד, לרבות משפחות חד הוריות, אשר הכנסתן הכוללת אינה גבוהה מגובה הכנסה מזכה או משפחות המקבלות הבטחת הכנסה, עם לפחות שלושה ילדים ואשר נחשבות מחוסרות דירה, יכולות לקבל אישור זכאות למגורים בדיור ציבורי.
מהן זכויות הדיירים בדיור הציבורי?
לצורך הגנה על דיירי הדירות הציבוריות, חוקק חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, חוק חברתי המעניק זכויות שונות לזכאים, מבטיח מגורים ודאיים ונותן הגנה וסיוע לאוכלוסיות חלשות.
על פי החוק, אם הדייר המקורי הלך לעולמו או שעקב מצבו הבריאותי נאלץ לעבור למוסד סיעודי, זכויותיו בדירה יועברו לבן הזוג או הידוע בציבור, לילדיו, להוריו או לנכדיו, והם יוכלו להמשיך להתגורר בדירה הציבורית כדיירים ממשיכים, כל עוד התגוררו במשך לפחות שלוש שנים עם הדייר המקורי בדירת המגורים, וכל עוד אין להם זכויות בעלות על נכס אחר ולא היו להם זכויות כאלה בחמש השנים שקדמו לזמן מותו של הדייר או המועד שבו הועבר למוסד סיעודי.
דחיית תביעה לפינוי דייר ממשיך בדירת חלמיש
לאחרונה נדחתה תביעתה של חברת חלמיש לפינוי וסילוק דייר מדירה בתל אביב בבית משפט השלום בהרצליה, והיא אף חויבה לשלם לדייר הנתבע את הוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.
הדירה הושכרה לסבו וסבתו של הדייר על ידי חלמיש, והם התגוררו בה עד שנפטרו. אביו של הנתבע המשיך להתגורר בדירה לאחר מותם מבלי שחלמיש הכירה בו כדייר ממשיך בצורה רשמית. לאחר מותו של האב ביקש הנתבע להסדיר את זכויותיו בדירה כדייר ממשיך על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, אולם החברה דחתה את בקשתו.
החברה טענה כי לפי החוק, היה עליו להוכיח כי התגורר בדירה במשך שלוש השנים שקדמו למותה של סבתו, אך הוא כלל לא התגורר בה באותם זמנים רלוונטיים.
אולם השופטת התרשמה על פי עדויות אמו, דודתו, שכניו ועדים רלוונטיים רבים נוספים, כי הנתבע עמד בכל הקריטריונים להיחשב דייר ממשיך, מאחר שעבר להתגורר בבית סבתו סמוך לגיל בר המצווה, ובגיל 16 אף שינה את כתובתו במרשם האוכלוסין.
יש לך שאלה?
לעומת זאת, הראיות שהציגה התובעת והדוחות שהוכנו על ידי מבקריה נסמכו על שמועות בלבד, קבעה השופטת, אשר החליטה לדחותן. גם הטענה כי בחלק מהתקופה התגורר הנתבע בפנימייה ולא בדירה נדחתה על ידי השופטת, לאחר שהתברר כי למד שם במשך פחות משנה והגיע בכל סוף שבוע לדירתה של סבתו.
.jpg)
.jpg)
