מדובר באחד התרחישים המפחידים ביותר עבור כל הורה לילדים, אך בעשרות מקרים בשנה תרחיש הבלהות הופך למציאות: ילדים נחטפים מישראל לחו"ל, פעמים רבות במסגרת סכסוכי גירושין מכוערים של הוריהם או כאשר אחד ההורים הוא אזרח זר אשר מעוניין לשוב לארץ המוצא שלו, ומוברחים על ידי ההורה מחוץ לגבולות המדינה.


הצד השני אשר נותר בישראל מוצא עצמו במצב קיצוני שאין לו שליטה עליו. איך אפשר להתמודד עם סיטואציה שבה הילד המשותף נלקח מהארץ בניגוד לרצונו של ההורה? אילו רשויות מטפלות במקרי חטיפת ילדים? וכיצד אפשר לפעול כדי להשיב את הילד לארצו ולביתו במהירות האפשרית?


אמנת האג להחזרת ילדים חטופים לארץ מוצאם


חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, נחקק כדי להסדיר מצבים שבהם ילדים נלקחים מחוץ לארצם מבלי שההורה השני נתן הסכמתו לכך. בהקשר זה, גם אם ההורה קיבל את הסכמתו של ההורה השני לנסוע לחו"ל עם הילדים לחופשה, אך לא מחזיר את הילדים לאחר פרק הזמן שנקבע לחופשה, מדובר בחטיפה לכל דבר ועניין.


מאחר שזו בעיה עולמית, אמנת האג היא אמנה בינלאומית אשר כ-80 מדינות ברחבי העולם חתומות עליה, לרבות ישראל, והיא נועדה להסדיר את החזרת הילדים החטופים שנחטפו לכל אחת מהמדינות הללו במהירות האפשרית.


האמנה קובעת כי בכל מדינה תוקם רשות מרכזית, כאשר בארץ הרשות המרכזית היא המחלקה לעניינים בינלאומיים מטעם הפרקליטות במשרד המשפטים. במקרה שילד נחטף מחוץ לגבולות הארץ, ההורה בישראל יכול לפנות לסיוע ברשות המרכזית, ולחלופין לפנות לעורך דין במדינה שבה הילד נמצא.


הילד יוחזר למדינתו לאלתר אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד חטיפתו, אך העניין מורכב יותר אם חלפה יותר משנה מאז שנחטף, ואז יבחנו בתי המשפט אם כבר הסתגל לסביבתו החדשה.


האם ההורה שנותר בישראל צריך לטוס למדינה שאליה נחטף הילד?


אמנם אמנת האג אינה מחייבת זאת, אולם במקרים רבים ההורה יידרש להגיע לדיונים המשפטיים באותה מדינה, ואף יוכל לנסות ולפגוש את הילד.


האם צריך להגיש תלונה נגד ההורה החוטף במשטרה?


מומלץ להגיש תלונה במשטרה מיד עם היוודע דבר החטיפה, אף אם בשלב זה המשטרה לא תבצע חקירה. כך ניתן להפריך טענה עתידית כי הוסכם בין ההורים על לקיחת הילדים לחו"ל ושכלל לא מדובר בחטיפה.


בד בבד כדאי לפנות לעורך דין, להגיש בסיועו פנייה לרשות המרכזית באופן בהול ולתבוע את החזרתם המידית של הילדים למקום מגוריהם הטבעי. האמנה מאפשרת לקיים סדרי דין מהירים ולהשיב את הילדים באופן מהיר.


האם צריך לפנות אל בית משפט בישראל?


כדאי להגיש פנייה גם לבית המשפט בארץ, אשר יכול להכריז כי זכויות ההורה שילדו נחטף ממנו, כגון זכויות למשמורת או הסדרי ראייה, נפגעו על ידי מעשה החטיפה. בית המשפט במדינה שבה נמצא הילד יתחשב בהכרעה כזו של בית המשפט בישראל.


כמה זמן נמשכים ההליכים המשפטיים?


על פי אמנת האג, ההליכים המשפטיים צריכים להסתיים בתוך שישה שבועות. קיימים הבדלים מבחינת פרקי הזמן בין המדינות השונות, כאשר ההליך בישראל נמשך לרוב, מתחילתו ועד סופו כולל ערכאות הערעור, בין חודשיים ועד שישה חודשים.

 

יש לך שאלה?

פורום חטיפת ילדים | אמנת האג


לסיכום חשוב לזכור כי על אף הסיטואציה המלחיצה ותחושות אובדן השליטה והחרדה במצב שבו הילד נלקח לחו"ל ללא הסכמה, ישנן מגוון פעולות משפטיות אשר יכולות לסיים את המצב בצורה יעילה ומהירה.