ילדים שהוריהם עוברים הליך גירושין חווים טלטלה משמעותית בחייהם, ולא פעם מוצאים עצמם בתווך, מבלי שרצו בכך, במאבקים שמנהלים ההורים בכל הנוגע לחלוקת האחריות על הטיפול בהם, קביעת המשמורת וזמני השהות.


באופן עקרוני, הדרך המומלצת ביותר להכריע בנושאים הקשורים בילדים היא שבני הזוג יגיעו להסכמה משותפת ויעגנו אותה באמצעות הסכם גירושין. לאחר חתימה על הסכם הגירושין יש לתת לו תוקף של פסק דין באמצעות אישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או במקרים מסוימים בית הדין הרבני, אשר יבחנו בין היתר האם זכויות הילדים נשמרות במסגרת ההסכם.


אך לא בכל מקרה מצליחים הצדדים להגיע להסכמות, ובמצב כזה הערכאה המשפטית נדרשת להכריע בתחומי הגירושין השונים, לרבות קביעת המשמורת והסדרי הראייה, במטרה לצמצם ולמזער את הנזקים שעלולים להיגרם לילדים במסגרת פרידת הוריהם.


עקרון טובת הילד במשפט הישראלי


בתי המשפט לענייני משפחה, בבואם להכריע בתחומים הקשורים לילדים קטינים, פועלים לפי עקרון טובת הילד הקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. עם זאת החוק אינו קובע מהי טובת הילד ומותיר לערכאה המשפטית את הפרשנות המתאימה לנסיבות המקרה.


נשיא בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין הגדיר את טובת הילד כזכותו להגנה על בריאותו הנפשית והפיזית וסיפוק הולם של צרכיו החומריים, הנפשיים והגופניים כאחד. בכל הנוגע לקביעת הסדרי משמורת, זמני שהות והסדרי ראייה, עקרון טובת הילד מוגדר כעקרון על, אשר יש לתת לו עדיפות על פני עקרונות אחרים במקרים שבהם הם מתנגשים.


מהי טובת הילד?


כאשר בית הדין או בית המשפט נדרשים לפסוק בענייני משמורת במסגרת הליך גירושין, הם יבחנו לפי עקרון טובת הילד מספר קריטריונים, כגון רצון הילד, גילו, מסוגלותם ההורית של שני ההורים, מערכת היחסים בין ההורים והילדים ובינם לבין עצמם ועוד.


ככל שגיל הילדים קטן יותר, כך יגדלו הסיכויים שהאם תקבל משמורת בלעדית עליהם, אם כי הולכים ומתרבים המקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת. בחינת המסוגלות הורית חשובה במיוחד כאשר מוגשת בקשה לבית המשפט למשמורת משותפת, כדי לבחון מה מידת יכולתו של כל הורה לספק לילדים את צורכיהם.


מה ההבדל בין רצון הילד לטובת הילד?


בית המשפט מתחשב גם ברצונם של הילדים, ובייחוד כשמדובר בגילאים גדולים יותר, אולם לא תמיד רצון הילד מתיישב עם עקרון טובת הילד. קיימים מספר שיקולים בבחינת רצונו של הילד, למשל כושר ההבחנה שלו, האם הוא מושפע באופן לא הוגן על ידי אחד ההורים ועוד.


לעתים בוחן בית המשפט את טובת הילד מול טובת ההורה, ואם מתברר שאחד ההורים פועל מתוך העדפה עצמית תוך פגיעה בילדים, הוא עלול לאבד את זכותו למשמורת. כמו כן, בימים אלו עומדת להתבטל חזקת הגיל הרך, אולם עד שהחקיקה תשתנה בפועל, ניתן משקל מסוים בהכרעת המשמורת לחזקת הגיל הרך, אשר לפיה טובת ילדים עד גיל שש היא להיות במשמורתה הבלעדית של האם.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

 

עם זאת, כל מקרה ייבחן לגופו, והערכאה המשפטית תיעזר לצורך קבלת ההחלטה בעובדים סוציאליים ובפסיכולוגים כאשר הדבר יידרש, כדי לקבוע את ההסדר המיטבי ביותר עבור הילדים.