עבירות של החזקת נשק ללא רישיון מהוות סיכון לשלום הציבור ובטחונו, ובעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות של בני אדם, לרבות אזרחים תמימים חפים מפשע. בתי המשפט רואים בחומרה כל עבירת נשק בשל הסכנות הגלומות בה, המתבטאת בהטלת עונשי מאסר לתקופה משמעותית.
חוק העונשין קבע עונש מאסר בן שבע שנים על רכישה או החזקת נשק שלא כדין, זאת כדי למנוע החזקת נשק על ידי אנשים שאינם מיומנים ומורשים לכך, מתוך מטרה להימנע מפגיעה בציבור, ולהרתיע עבריינים באמצעות עונשי מאסר מלבצע את העבירות. העונש בגין עבירת נשיאת נשק שלא כדין עלול להגיע עד עשר שנות מאסר.
על פי הגדרת חוק העונשין, נשק הוא כלי המסוגל לירות כדור, קליע, פגז, או יכול לפלוט חומר הנועד לפגוע באדם, ובכוחו להמית או להזיק לו, למעט גז מדמיע. גם תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר נחשבים על פי ההגדרה לכלי נשק.
חוק העונשין מבחין בין מספר עבירות נשק. על פי סעיפי החוק, רכישה או החזקת נשק ללא היתר נחשבת לעבירה מסוג פשע ומי שרוכש או מחזיק נשק ללא רשות כדין צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר.
החזקת חלקי נשק, כמו כדורים ואבזרי תחמושת אחרים, נחשבת לעבירה מסוג עוון, והעונש הקבוע בגין עבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר. העונש הצפוי בגין נשיאת נשק או הובלת נשק בלא רשות, הוא עד עשר שנות מאסר.
15 שנות מאסר על סחר בנשק
עבירה של סחר בנשק, כולל ייצור, ייבוא, ייצוא, או כל עסקה אחרת בין אם בתמורה ובין אם בחינם, ללא רשות, וכן מכירת נשק על ידי גורם מוסמך ומורשה לאדם שאינו בעל רישיון להחזקת נשק, מהווה עבירה חמורה יותר כאשר העונש הצפוי בגינה הוא עד 15 שנות מאסר.
במקרה שהמוכר הוא גורם מוסמך, אשר סבר כתוצאה מבדיקה רשלנית שלו כי הקונה בעל רישיון חוקי להחזקת נשק, העונש בגין המכירה עד שלוש שנות מאסר.
הוראות החוק לא יחולו על אדם שביצע את העבירות, רק בשל העובדה שלא שילם את האגרה לחידוש הרישיון או שלא חודשה תעודת ההרשאה שלו, למרות שלא היתה מניעה לחידושה, זאת בהתאם לחוק כלי הירייה, משנת תש"ט–1949, או התקנות של חוק זה.
הנאשם הטמין נשק בחורשה
בחודש האחרון דחה בית המשפט העליון ערעור בגין עבירות נשק. על פי עובדות כתב האישום, בין המערער לבין אנשים אחרים התגלע סכסוך, שבעקבותיו רכש רובה, אקדח ומחסנית עם ארבעה כדורים. המערער הטמין את הנשק בחורשה, שם היה אמור להיפגש עם האחרים, אולם בהמשך הערב השוטרים תפסו את הנשק וסיכלו את מימוש התכנית הפלילית.
לנוכח הסיכון הרב הטמון בכלי נשק המוחזקים שלא כדין, גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על המערער 34 חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת נשק מסוג פשע, ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת נשק מסוג עוון, וקנס בסך של 5,000 שקלים.
יש לך שאלה?
המערער טען בפני העליון כי בית המשפט המחוזי הטיל עליו עונש המחמיר עמו יתר על המידה, ולא התחשב בהודאתו הראשונה מבין כל המעורבים בפרשה, שאף עליהם הושתו עונשים קלים יותר. בית משפט העליון סבר שהעונש מאזן כראוי בין חומרת העבירות שבהן הורשע ונסיבות ביצוען, לבין הנסיבות לקולה, ואין בו סטייה ממדיניות הענישה הראויה, על כן דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתערב בעונש.